28.2.05

מייק'ס פלייס 42

אני אנסה לדלות מזכרוני כמה פרטים אבל זה לא קל. התחלתי בזמן האחרון להופיע גם בימי רביעי, וזה הופך את ההיזכרות לעוד יותר קשה.

אז היר גוס (באנגלית זה נשמע יותר מובן). זמן קצר אחרי שהגעתי פגשתי חברים קבועים. מייקל (שמתחיל לגור במקום), גלעד שמזועזע למדי ממעבר הבמה מהחדר השמאלי לחדר הימני, טוני בלוך (חיחי), ועוזי יחד עם שני חברים קבועים. בזמן האחרון עוזי מביא מצלמת וידאו והחברים מצלמים את ההופעות שלו. אני חושב שהוא רוצה להשתמש בקטעים של ההופעות בשביל ההקלטות שלו. גם עדי באה, היא בלהקה צבאית עכשיו – ועלתה לשיר עם יואב, די בחוסר רצון. חבר שלה היה שם וגם חבר שלו – אני לא זוכר את השמות.

בכל מקרה, ההופעה לא הייתה משהו – פשוט לא זרם. אבל אני אשתף אותך הקורא/ת האמיץ/ה בתוכנית שאני מגבש. בקרוב עוזי יתקן את הקלידים שלי, ואז אני אתחיל לנגן קבוע בימי רביעי, אבל בעיקר (כמעט בלעדית) שירים של אחרים (קאוורים – המילה נראית מוזר בעברית). זהו.

טוב, אני לא מצליח לכתוב, אולי אני אשלים את ה'ערך' הזה פעם. אבל כנראה שלא.

אה, כן ישבנו אחר כך עם קבוצה של בנות חמודות, טכנאיות מחיל הים.

פלייליסט:

עזוב אותך בחייך (לא זוכר)

21.2.05

מייק'ס פלייס 41 - במה חדש

והנה משהו נדיר במחוזותינו (כלומר ביומן הופעות זה) – אני כותב ממש בלילה מיד לאחר שובי ממייק'ס. כנראה שאני משתמש בשמפו הנכון – פתאום יש לי אנרגיה ואני מלא ברק.

את היום הזה התחלתי בשינה טובה ובריאה בבית הוריי (ששש.. הם ישנים) שבקרית אתא. בערב היה אמור להיות ערב ענפי בנס ציונה. בגלל שהערב היה אמור להיות בפאב, הנחתי שהוא לא יתחיל לפני 21:00 – הכנתי את עצמי נפשית לפספס את מייק'ס. אחרי הצהריים התקשרתי ליוני (חבר צוות לשעבר) שחידש לי – הערב מתחיל ב 19:00. הקפצתי את אח שלי והספקנו לרכבת שהביאה אותי באיחור קל לערב.

אין לי מה לספר על הערב הזה. היה שם חלק של קריוקי אז שרתי את "עכשיו קוף" לצלילי המידי של "עכשיו טוב". יצא נחמד. לא מיוחד מדי. בכל אופן, הערב נגמר לפני 23:00 אז תפסתי טרמפ עם עמי דודו (תותח על) ולירן קוצר (הרמ"ד שלי לשעבר) לתל אביב. בדרך ובעיקר בפקקים שרנו בקולי קולות. אני ניגנתי על הגיטרה מהמושב האחורי. אני חושב שאיבדתי את הקול מתישהו לפני שבועיים ועד עכשיו אני באון אנד אוף עם זה. מה שמזכיר לי לספר על אתמול.

אתמול נסעתי לפאב בחיפה, "המרתף" ששמעתי שיש בו ערב במה פתוחה בימי ראשון. נשמע טוב אז לקחתי לשם שתי ידידות – ורד ונעה (הזכורה לטוב מביקוריה בתל אביב), יותר נכון הם לקחו אותי. אחרי הרבה זמן שבו לא היה מקום להיכנס, ואחרי עוד זמן שבו נכנסו אבל לא היה מקום לשבת, תפסתי מקום בסוף רשימה ארוכה מאוד של שמות. כל אחד שר רק שיר אחד, הודיעו לי. הייתם מאמינים?! לחכות המון המון זמן בשביל לשיר שיר אחד? לא שווה את זה. שרתי את רן, עם הקול הצרוד שהבאתי איתי מהבית. היה נחמד וקיבלתי תגובות טובות, אבל דיר באלק (אשכנז מכה שוב) אי אפשר להתרחב?

אז נחזור להיום. נכנסתי למייק'ס בערך בחצות. לפני כמה שבועות שינו קצת את הכניסה למקום, אבל השינוי הגדול באמת היה זה: העבירו את הבמה מהחדר השמאלי (פאב-לייק) לחדר הימני (בית-קפה-לייק). דיברו על השינוי הזה לפני כמה זמן, וגם בשבוע שעבר יואב אמר שזו הפעם האחרונה שננגן על הבמה בחדר הזה, אבל היה צריך לראות בשביל להבין את זה. בהתחלה השינוי הורגש חזק ובצורה שלילית. ה vibe השתנה. אבל עם הזמן וככל שהופיעו חבר'ה קבועים ו/או טובים התחושה הזאת נעלמה. אז מי הסתובב שם – הנס (ההולנדי הטוב), יואב, עוזי ושני חברים, אלון "אהבה" (שנעלם די מהר), אסף (ככה קוראים לבחור שמנהל את ימי רביעי ומנגן בלהקת SOBO), מייקל וכמובן ברדוגו. במסגרת עשיית סדר בשמות (במקום עשיית שמות בסדר) לבחורה שבאה מדי פעם, עולה לבמה עם חבר'ה חובבנים והם עושים שיר מבולגן – קוראים ג'ו. הידע הזה חסר תועלת מכיוון שבדיוק עכשיו ג'ו נוסעת לעבוד באילת בתור מלצרית מזמרת. שיבושם לה.

היו המון אנשים לפניי וכמעט אף אחד מהם לא היה מוכר לי. אני עליתי אחרי יואב ועוזי לשני חברים. בגלל שהקלידים של יואב נשארו על הבמה (וקיבלתי רשותו להשתמש בהם) פתחתי ב"אוטוביוגרפיה" של החברים של נטשה (ברדוגו אהב). קלידים זה כיף. אחר כך עשיתי את רן. השיר, לא הבן אדם. היה נחמד. (אני אומר את המשפט הזה או אחר שדומה לו יותר מדי פעמים). אחרי עלה טוני לשני שירים עם ג'ו. אחריו ברדוגו סיים את הערב. ברי אמר דברי סגירה כולל ברכות על הבמה ה"חדש" כדבריו. המוזיקה לא הופעלה כצפוי ויואב חזר לקלידים בתקווה לנגן עוד משהו – מה שהכעיס את ברי מאוד. Don’t hijack the stage הוא צעק.

אין לי יותר מה לכתוב ואני נרדם. בקיצור שיהיה כיף גם בשבוע הבא. אני נרדם.

פלייליסט:
החברים של נטשה – אוטוביוגרפיה
רן

14.2.05

מייק'ס פלייס 40 - חג האבק

גשטטנר! הנה שוב אני (כותב גבעול?) כותב יותר מדי זמן אחרי ההופעה. עברו 6 ימים מאז יום שני המדובר. ומאז הספקתי להופיע גם ביום רביעי, וגם לצאת למייק'ס (מסיבת סרסורים וזונות, באנגלית נשמע בערך יותר טוב) ביום חמישי. ככה שהכל די מתערבב לי בראש ביחד.

יהיה טוב. אני אנסה בכל זאת לעשות קצת סדר ולעדכן. קודם כל, כמה ימים לפני ההופעה עוזי הודיע לי חדשות טובות. הוא הצליח לסדר את הדבק בשביל ההגברה של הגיטרה. עוזי לא רק מוזיקאי מוכשר, הוא גם אלקטרונאי מוכשר. (אני כתבתי על זה כבר פעם). בכל אופן, במשך השבועיים-שלושה האחרונים העבודה על הפיק-אפ האגדי שעוזי מכין לי (במתנה! הייתם מאמינים?!) קצת נתקעה בגלל שהדבק שעוזי השתמש בו מיאן להתייבש. פיכס דבק רע. אבל עכשיו פתאום הדבק הפך צייתן והתייבש כמו מלך. וזה לא הכל, אמר עוזי, שמח וטוב לבב בטלפון. הייתה לו תחושה טובה לגבי הקלידים שלי (ששוכבים בחדרו מחוסרי חיים) אז הוא ניסה שוב להסתכל עליהם והצליח למצוא את הבעיה. אפשר יהיה לסדר אותם. חדשות טובות אול אראונד.

לא עבר יום אחד (עברו כמה) וככה יצא שביום שני צעדתי למייק'ס עם הגיטרה הישנה והטובה (לא כל כך ישנה ולא כל כך טובה) שלי מוכנים לקראת פגישה עם עוזי והפיכתה של הגיטרה לחיית הופעות אימתנית. בערך. עוזי הגיע קצת מאוחר, אז עליתי עם הגיטרה של ברי. היי – האצבעות שלי כבר לא מדממות. אפילו שאני לא ממש טוב עליה, אני כבר לא גרוע. בינתיים עוזי פתח את המיתרים שלי, שם את הפיק-אפ הסופר מתוחכם מתחת לגשר הפלסטיק (זה לא כאב) והידק את המיתרים חזרה.

תוך כדי הכתיבה חזר לי קצת הזיכרון. יום השני הזה בדיוק היה חג האהבה או כמו שאמרתי להדס – חג האהבק (אפצ'י). הדס, אגב, היא השותפה של סער. הייתי בטוח כל הזמן שהיא חברה שלו. אולי כי הם באו כל כך הרבה ביחד. עכשיו אני אדע לא לסרב להצעות המסאג' שלה מתוך נימוס וטאקט (מי צריך את החרא הזה גם ככה?). רציתי לשיר כמה שירים במיוחד. הכנתי את 'באותה סירה' של בתרי זוזי, שיר שאני אוהב. חוץ מזה, עברתי כמה פעמים על 'עוד נגיעה' של החברים של נטשה, שיר ענק שחשבתי אולי לבצע אותו. קיוויתי שאם עוזי יספיק לסדר את הגיטרה בזמן והיא תישמע טוב – יהיה לי תחושה יותר טובה לגבי לנגן שירים שלא ניגנתי שם קודם. אחרי הכל, במדורות ובפסטיבלים זה הולך לי טוב. בגלל שעליתי (בהתחלה) עם הגיטרה של ברי, הסתפקתי ב'באותה סירה'. אחר כך שרתי את ארונות מטבח. אז את עכשיו קוף. ההופעה לא הייתה משהו.

הרגשתי קצת.. לא בעניין. לא יודע בדיוק מה, משהו לא היה מאוזן בי כנראה. הדס, בלי קשר, הייתה מדוכאת עוד קודם. והלכה זמן קצר אחרי שניגנתי. הדבר שהיה הכי כיף בערב היה השיר של אלון 'אהבה – זה מה שאני צריך' – שיר שתמיד כיף לשמוע אותו אבל ביום האהבה עוד יותר. אחרי שגלעד עלה לסט שני, גם אני עליתי. אני לא זוכר מי היה בקהל (חוץ ממייקל) וכל ניסיון להיזכר מערבב בין יותר מדי ימי שני ורביעי. אבל הבחור ששר על 'פסיכו-אורגזמה' הגיע שוב, הוא מגיע הרבה בזמן האחרון. הוא מקפיד לשיר את אותם שירים, שמהם לדעתי 'פסיכו-אורגזמה' הוא המיוחד ביותר. אין מילים לתאר. יואב הגיע כל כך מאוחר שברי אפילו לא העלה אותו. אני חושב שזה אחרי שברי כבר התחיל לפרק את הציוד.

ושוב אני נזכר שהיומן הזה הוא יומן הופעות ולא 'סתם' יומן. שהוא מחזיק רק חוויות ימי שני, ואינו יכול להכיל חוויות שבוע שלם, ולא משנה כמה פעמים הייתי במייק'ס. אז זה הסוף של הערך הזה. מקווה שאיכשהו יש סדר, למרות החורים בכתיבה.

חג האהבה (א..פצ'ו)

פלייליסט (סדר משוער):
בתרי זוזי – אנחנו באותה סירה
ארונות מטבח
עכשיו קוף
רן

7.2.05

מייק'ס פלייס 39 - צחוק מהול בעצב

יומיים לפני ההופעה נפרדתי ממירב. בזמן האחרון (דווקא התקופה שעליה פחות כתבתי) למירב היה חלק גדול בחוויות מייק'ס פלייס שלי, גם כשהיא לא הייתה באה. בהתחלה חשבתי על האפשרות לא ללכת אבל בסוף החלטתי לא לוותר.

מזג האוויר משתולל בזמן האחרון ומאוד קר בחוץ. למרבה המזל לא היה גשם מטורף, אז הרבה אנשים הגיעו. כשנכנסתי ברי ניגן, עוזי כבר היה שם עם חבר'ה שאני לא מכיר (בדרך כלל הוא מגיע עם 2 חברים מאוד מתמידים). טוני הגיע טיפה אחר כך, וגם יערה הייתה שם (בחורה חמודה שמגיעה מדי פעם עם תוף אפריקאי וארסנל כלי הקשה שמחים). עוזי עלה אחרי ברי ונתן 4 שירים (נדיר למדי – עוזי משוכנע שברי שונא אותו). אני עליתי אחריו. לא הייתי מדוכא, אבל גם לא במצברוח מרומם מדי, אז אני לא חושב שהייתי במיטבי. את עכשיו קוף עשיתי יחד עם יערה. זה דווקא יצא מגניב.

התנצלתי בפני הנוכחים. לא נורא, בשלב הזה הייתי כבר באווירה משפחתית - כבר הגיעו גלעד, סער, חברה שלו סיון, וגם אחיו הגדול עידו שהביא נרגילה. זה היה ממש מגניב, לעשן נרגילה במייק'ס. גם מייקל היה עם אח שלו (רוברט קוראים לו) והם עסקו בציד בנות משותף. כנראה שזה בגנים. בהופעה של גלעד הוא שר עוד שיר שלא הכרתי קודם וגם הוא היה ממש טוב – הבנתי שאני באמת רוצה לקנות את האלבום שלו. בהתחלה כשהוא היה מוכר אותו עדיין לא הכרתי אותו, אז לא כל כך רציתי. אבל עכשיו, שאני יודע שיש לו כאלה שירים טובים (והוא גם בן אדם נחמד שהולך לו חזק בקטע של ה"האשפאפי" הכלבלבים לא אירגון פלסטיני).

ברי קרא לי לעלות עוד פעם. מגניב ביותר. זה מתחבר לשיחה שהייתה לי עם ברי לפני שבוע נדמה לי, שבה הוא כעס שרציתי לעלות להרבה שירים כשהיה לחץ. אני לא זוכר אם כתבתי על זה כבר או לא. ברי אמר שכשיש מעט אנשים אפשר לטחון שירים כמה שרק רוצים, אבל לא כשיש לחץ. הוא אמר שאני קבוע עכשיו, ושהוא סומך עליי כמו בימי לחץ גם בימים לא לחוצים. הערה לעצמי, באמת אפשר להפסיק לבקש מברי עוד שיר אחד בהופעות, מעמד הכוכבנות מחייב אותי להיות פחות ילדותי.

הסט שני הלך הרבה יותר טוב מהראשון. אחרי 3 שירים הייתי כבר מוכן לרדת אבל ברי רצה עוד. התחלתי לנגן את השיר החדש "קקי כבד עומד ליפול" (אחרי דקה שבה ניסיתי להיזכר איך הוא הולך). פתאום קם מישהו מהבאר, עמד כמה שניות ופתאום התמוטט לרצפה כמו עץ נופל, חזיתית. זה היה בדיוק במילים "עומד ליפול". הייתי קצת בשוק, ולא רק אני. כמה אנשים הקיפו את הנופל ששכב כמו גופה על הריצפה, הרימו אותו, השכיבו אותו והביאו לו מים. כל הזמן הזה אני על הבמה ללא מושג מה לעשות. אנשים כבר לא שמו לב לבחור המתאושש, וחזרו למקומות שלהם. ניגנתי מנגינת מעלית מהסוג של 'תקלה טכנית, מיד נשוב לשידורינו'. פתאום היה לי רעיון מצחיק. התחלתי לנגן "נפלת חזק". החל מהאקורד הראשון, אנשים התחילו לזהות את השיר ולהבין את הבדיחה. מרוב כמה שזה הצחיק אותי לא הצלחתי כמעט לשיר את המילים. למרבה המזל, המתאושש לא דיבר עברית. לבסוף ירדתי מהבמה. זאת הייתה באמת הופעה מוזרה.

מייקל סיפר לי שקרה עוד קטע יוצא דופן. איזה שיכור ניסה להיכנס בכוח והמאבטח העיף אותו חזק מאוד. הוא נשאר לשכב כמה דקות, הגיע אמבולנס ופינה אותו בועט וצועק.

גם יואב הגיע, ושמע את הסיפור של המתמוטט (מבוסטון?) ו"נפלת חזק" 4 פעמים עד שאני הספקתי להתקרב אליו. אחרי שכולם הופיעו (גם גלעד וטוני עלו פעמיים) עמדנו כרגיל במקום שהכי מפריע למלצריות שנעמוד בו. עמדו איתנו גם שתי בנות חמודות ומוצקינאיות במקור. ליהי שגרה בסבוי, ודניאל שמשרתת במשטרה (הכחולה). ככה, בעצב, צחוק והרבה אירועים מוזרים נגמר עוד ערב מייק'ס.

פלייליסט:
ארונות מטבח
רן
עכשיו קוף

Tenacious D – Tribute
סקס עם חיות
שיר החזיר
עומד ליפול – נפלת חזק
נכון להיום הזמנתם *כרטיסים* לסרט ^ג'ון טרבולטה בתחתונים^ בקולנוע ~פרישמן בלונדון~