מייק'ס פלייס 41 - במה חדש

והנה משהו נדיר במחוזותינו (כלומר ביומן הופעות זה) – אני כותב ממש בלילה מיד לאחר שובי ממייק'ס. כנראה שאני משתמש בשמפו הנכון – פתאום יש לי אנרגיה ואני מלא ברק.

את היום הזה התחלתי בשינה טובה ובריאה בבית הוריי (ששש.. הם ישנים) שבקרית אתא. בערב היה אמור להיות ערב ענפי בנס ציונה. בגלל שהערב היה אמור להיות בפאב, הנחתי שהוא לא יתחיל לפני 21:00 – הכנתי את עצמי נפשית לפספס את מייק'ס. אחרי הצהריים התקשרתי ליוני (חבר צוות לשעבר) שחידש לי – הערב מתחיל ב 19:00. הקפצתי את אח שלי והספקנו לרכבת שהביאה אותי באיחור קל לערב.

אין לי מה לספר על הערב הזה. היה שם חלק של קריוקי אז שרתי את "עכשיו קוף" לצלילי המידי של "עכשיו טוב". יצא נחמד. לא מיוחד מדי. בכל אופן, הערב נגמר לפני 23:00 אז תפסתי טרמפ עם עמי דודו (תותח על) ולירן קוצר (הרמ"ד שלי לשעבר) לתל אביב. בדרך ובעיקר בפקקים שרנו בקולי קולות. אני ניגנתי על הגיטרה מהמושב האחורי. אני חושב שאיבדתי את הקול מתישהו לפני שבועיים ועד עכשיו אני באון אנד אוף עם זה. מה שמזכיר לי לספר על אתמול.

אתמול נסעתי לפאב בחיפה, "המרתף" ששמעתי שיש בו ערב במה פתוחה בימי ראשון. נשמע טוב אז לקחתי לשם שתי ידידות – ורד ונעה (הזכורה לטוב מביקוריה בתל אביב), יותר נכון הם לקחו אותי. אחרי הרבה זמן שבו לא היה מקום להיכנס, ואחרי עוד זמן שבו נכנסו אבל לא היה מקום לשבת, תפסתי מקום בסוף רשימה ארוכה מאוד של שמות. כל אחד שר רק שיר אחד, הודיעו לי. הייתם מאמינים?! לחכות המון המון זמן בשביל לשיר שיר אחד? לא שווה את זה. שרתי את רן, עם הקול הצרוד שהבאתי איתי מהבית. היה נחמד וקיבלתי תגובות טובות, אבל דיר באלק (אשכנז מכה שוב) אי אפשר להתרחב?

אז נחזור להיום. נכנסתי למייק'ס בערך בחצות. לפני כמה שבועות שינו קצת את הכניסה למקום, אבל השינוי הגדול באמת היה זה: העבירו את הבמה מהחדר השמאלי (פאב-לייק) לחדר הימני (בית-קפה-לייק). דיברו על השינוי הזה לפני כמה זמן, וגם בשבוע שעבר יואב אמר שזו הפעם האחרונה שננגן על הבמה בחדר הזה, אבל היה צריך לראות בשביל להבין את זה. בהתחלה השינוי הורגש חזק ובצורה שלילית. ה vibe השתנה. אבל עם הזמן וככל שהופיעו חבר'ה קבועים ו/או טובים התחושה הזאת נעלמה. אז מי הסתובב שם – הנס (ההולנדי הטוב), יואב, עוזי ושני חברים, אלון "אהבה" (שנעלם די מהר), אסף (ככה קוראים לבחור שמנהל את ימי רביעי ומנגן בלהקת SOBO), מייקל וכמובן ברדוגו. במסגרת עשיית סדר בשמות (במקום עשיית שמות בסדר) לבחורה שבאה מדי פעם, עולה לבמה עם חבר'ה חובבנים והם עושים שיר מבולגן – קוראים ג'ו. הידע הזה חסר תועלת מכיוון שבדיוק עכשיו ג'ו נוסעת לעבוד באילת בתור מלצרית מזמרת. שיבושם לה.

היו המון אנשים לפניי וכמעט אף אחד מהם לא היה מוכר לי. אני עליתי אחרי יואב ועוזי לשני חברים. בגלל שהקלידים של יואב נשארו על הבמה (וקיבלתי רשותו להשתמש בהם) פתחתי ב"אוטוביוגרפיה" של החברים של נטשה (ברדוגו אהב). קלידים זה כיף. אחר כך עשיתי את רן. השיר, לא הבן אדם. היה נחמד. (אני אומר את המשפט הזה או אחר שדומה לו יותר מדי פעמים). אחרי עלה טוני לשני שירים עם ג'ו. אחריו ברדוגו סיים את הערב. ברי אמר דברי סגירה כולל ברכות על הבמה ה"חדש" כדבריו. המוזיקה לא הופעלה כצפוי ויואב חזר לקלידים בתקווה לנגן עוד משהו – מה שהכעיס את ברי מאוד. Don’t hijack the stage הוא צעק.

אין לי יותר מה לכתוב ואני נרדם. בקיצור שיהיה כיף גם בשבוע הבא. אני נרדם.

פלייליסט:
החברים של נטשה – אוטוביוגרפיה
רן