הפוסט ה-100 פלוס מינוס

דף הכניסה לבלוגר שלי מספר לי נכון לכתיבת שורות אלו שביומן הזה יש 99 פוסטים. זה הופך את השורות האלה לפוסט ה-100. נכון, זה כולל איזה 2-3 רשומות זמניות שלא הפכו לפוסטים, אבל מה זה משנה. אם ויתרתי על למספר ימי שני, אני לא הולך לעשות עניין מכמה שורות של טקסט, לא כשמדובר בנקודת דרך של אחד הדברים היחידים שממש השקעתי בהם לאורך זמן ארוך כל כך.

לפני שאני ומירב היינו חברים, מירב ביקשה את עדי שתשאל את יואב עליי. יואב תיאר אותי במילה אחת, שהפתיעה אותי כששמעתי אותה ממירב, זמן מסויים אחרי זה. "משקיען". אני זוכר שלא הבנתי כל כך את זה, אבל מאוחר יותר דיברתי עם אלון ואז באמת הבנתי למה יואב התכוון. בכל זאת, הלכתי למייק'ס כמעט בכל יום שני שיכולתי. לא חשבתי על זה קודם כתכונה שמעידה משהו חיובי על אופי, רוב הזמן פשוט חשבתי שמייק'ס זה העוגן שלי ושמצדי שכל דבר אחר מסביב ישתנה, אבל יום שני במייק'ס נשאר וזאת נקודת הייחוס שלי. והכתיבה שהמשיכה לאורך כל התקופה הזאת, זה חלק מזה. ואולי זה עקשנות של חמור בשדה (או בכל מקום אחר) אבל אולי זה באמת משהו שקשור להשקעה. אני לא יודע. (לפני שזה ינפח לי את האגו, כדאי לזכור שאין סוף טוב לפסקאות על מירב והאופי שלי עכשיו מבחינתה לכל הפחות שנוי במחלוקת).

אז מה לגבי סיכומים? או New Year Resolutions? או Resolutions ל-100 פוסטים הבאים?

אני אמשיך בכיוון שבו אני הולך ואליו אני שואף בכמה השנים האחרונות. להיות מאושר. ולהיות שלם עם עצמי. דברים שכדאי לי לשפר? אני צריך להיות פחות סקפטי, יותר חברתי (אפילו שזה נשמע לי כל כך לא קשור לחוויית מייק'ס, אבל כל החודש האחרון היה להתגבר ולהתחזק ולנסות לצאת מהשליליות). להיזכר בכל הטוב שטמון, לחזור לאופטימיות (אפילו אם תהיה יותר זהירה). לאהוב ולסמוך, למרות שהעולם בכלליות רחוק מלקבל בזרועות פתוחות את האוהבים והסומכים. לבלות פחות זמן בקצוות הרגשיים של אושר עילאי ואכזבה מתסכלת. להיות באמצע טוב.

בלי קשר, בתקופה אחרת לחלוטין יכולתי להזדהות עם השורות הבאות, היום לא, אבל הן מספיק יפות לציטוט בכל מקרה. מתוך "רדיו בלה בלה" המבריק של החברים של נטשה.

"

מי נגד מי?

מה החוק אומר?

אוהבת לא אוהבת עד שהפרח ייגמר.

אם הכל קשור בכל

איך אפשר לחיות לבד?

הרגש או השכל או הכל בבת אחת?

ככה זה.

לישון כל היום.

להתעורר מאוחר.

להישאר ער עד סוף הלילה.

ולסמן שעוד יום עבר.

הבוקר הזה יהיה מיוחד למישהו איפשהו.

"

וגם

"

עוד מעט צהריים

סוף הבוקר

פרדי מאבד כוח, פרדי דועך

כשהשמש באמצע השמיים

צריך לדעת איך

לעמוד בבדיקה המדוקדקת שנערכת

בטווח המוגבל של העיניים

לשחק את הליצן?

לשחק את החכם?

להיות אני

או להיות כמו כולם?

להיות אחד ממיליון

או אחד למיליון?

להשתנות כל הזמן

להיות הכל

ודי

"

בסוף לא יצא משהו שלם כל כך. ואולי זה הכי שלם בדיוק כמו שזה. אני כותב.