רצון

יום שני, השעה קצת אחרי אחת בלילה. אני בדירת ההורים (הבית) בקרית אתא. אחד מימי שני מעטים מאוד שבהם אני לא במייק'ס, מרצון.

לא הותקפתי במבול טלפונים כמו שקורה מדי פעם (רותם, שירי, רוני ואחרים רוצים לדעת אם אני אגיע). אבל לא נורא - אם הייתי רוצה את תשומת הלב אז הייתי הולך היום. כמו שכתבתי קודם, ויתרתי על זה להיום.

אני קצת יותר בסדר, אני מניח. אחרי שניהלתי כמה שיחות טלפון שעזרו ל, אני מתחיל להתעייף מזה. לפחות מהתחושה הכללית. עדיין יש הבזקים של להרגיש רע, ואני מקווה שהם יפחתו וייעלמו בזמן הקרוב.

פתאום הכתיבה שלי שברה עוד קצת מסגרות ומגבלות ששמתי לעצמי. אני לא בטוח כמה אני אמשיך עם שובל המחשבות הזה (זרם תודעה) אבל לעכשיו זה היה קצת תראפי.

שיר: Zero 7 - In The Waiting Line