שנה חדשה

עשיתי קפיצה קטנה לארכיון הפוסטים - והסתכלתי על ינואר השנה ועל דצמבר אשתקד. לא עשיתי שם סיכומי שנה ולא רשימת הבטחות וציפיות מ-2005. אני יכול להגיד שהייתי שונה, אבל אין לי משפטים ספציפיים לצטט, אין משהו דרמטי מדי.

בכל זאת, השנה הזאת הייתה עמוסה. לפני שנה הייתי ביחד עם מירב. ואחר כך היו עוד כל מיני סיפורים והרפתקאות, חלקם יותר משמעותיים, חלקם פחות. מה שבטוח, היה מעניין. וגם - היה מספיק. זאת אומרת, אני חושב שמספיק לי - נכון לעכשיו.

בתקופה האחרונה (לא זוכר אם כתבתי על זה או לא) אני מרגיש שמיציתי את חיי תל-אביב ברמת היום-יום (לילה-לילה). אני רוצה להישאר קרוב, מספיק קרוב כדי שזה יהיה נוח, אבל אני לא חושב שאני צריך להיות באמצע כל זה. למעשה, אני אשמח לחברים טובים או למערכת יחסים משמעותית שייקחו קצת את הפוקוס אליהם.

* (אני חייב להגיד משהו על עוצמתה של הדחקה. בזמן שהקלדתי את הפסקה הקודמת חשבתי עליה מילולית. פתאום המילים "אני רוצה להישאר קרוב" הדהדו בראש שלי, ונזכרתי למרבה האימה בשיר קיטשי ומתקתק שכתבתי והלחנתי אי שם בגיל 15 - כשסימון פ' היה חבר של נדיה ד'. "אני רוצה להיות קרוב, להיות קרוב אלייך / אני רוצה להישאר..."... אני לא חושב שהשיר הזה עלה לי בראש פעם אחת במהלך 4 השנים האחרונות. רק שני החתולים הזהים של מטריקס חסרים לי עכשיו (רק האחד הרגיל שלי יושב פה, ולא מראה שום סימנים לכוונה לחזור על עצמו)).

טוב אז 2006. יאללה מערכת יחסים משמעותית. אני לא יודע למה, אבל אני מרגיש כן קצת אופטימיות לקראת השנה הזאת. עם הכניסה לקבע אני אחווה לראשונה עצמאות כלכלית (לטוב ולרע). אני אצא מהדירה שלא נותנת לי תחושה של בית. ואני נמצא במקום טוב מבחינה מקצועית (בצבא). יש לי שכנה קטנה שעושה לי טוב. (אני נזכר בלי קשר לתוכן בשיר של ארקדי דוכין מתוך 'כוכב האהבה', "למה אתה פוחד מאהבה?"). יש לי כמה אנשים שטוב איתם בצבא. יש לי (עדיין) כמה אנשים שטוב לראות אותם במייק'ס.

אז שנה טובה לכולנו. או כמו שצעק ברוסית גבר גרוזיני ברחוב (בן-עמי קרית אתא) אתמול בערב: "שנה טובה לכם. לכל מי ששומע אותי!"

ואם לשמוע שיר אחד שאני ממליץ עליו, למה לא Janet Jackson - Someone to Call My Lover.