ועל מה שביניהם

שני ערבי מייק'ס (ימי שני) עברו, את זה שלפני שבועיים אני לא זוכר כל כך טוב, את זה שהיה אתמול עדיין זוכר. עוד לא יצא לי לכתוב. אולי פעם אחרת. עכשיו רציתי להקליד פנימה כמה מחשבות מחוץ למייק'ס.

חזרתי הביתה מידידה - איילת (כנראה לא הוזכרה פה עד עכשיו). השביל שלי והשביל של איילת מצטלבים הרבה מאוד פעמים, במקומות משונים לאורך השנים האחרונות. יש לנו הרבה אנשים במשותף, ואני חושב שיש גם איזו כימיה רוחנית, אולי כתוצאה מחלק מההצטלבויות האלה. איילת גרה לא רחוק ממני, על אבן גבירול. התקשרתי אליה כשהתוכניות האחרות זזו או התאדו (כבר כתבתי שיש לילות כאלה שבהם אני רוצה להיות במקום שהוא לא מייק'ס והוא לא בית). קבענו לראות יחד סרט בדיווידי.

שעה מאוחר יותר הייתי אצלה, רבע פיצה בקופסא, שתי פחיות שתיה והכי חשוב 'אמלי'. בכיתי במשך רוב החצי הראשון של הסרט. אני בוכה כשאני נתקל ביופי, אני מרגיש המום ובוכה. 'אמלי' הוא אחד הסרטים היפים ביותר שאי פעם נוצרו, הוא קסם. גם איילת בכתה.

בדרך חזרה, הליכה איטית בלילה קריר (מאוד), נזכרתי פתאום שראיתי לא מזמן חתול שפגעה בו מכונית. לא היה דם או משהו כזה, אבל הוא שכב על הכביש ופירפר, רגעים אחרונים כאלה. אז נזכרתי גם איפה ראיתי את זה - זה היה ביום ראשון בבוקר, בדיוק כשעליתי על האוטובוס מהבית שלי ללב-המפרץ. רק כשהאוטובוס הגיע ראיתי פתאום את החתלתול הג'ינג'י הגוסס הזה, ואני זוכר שהרגשתי שמשהו הצטמק בי, אבל הנהג הסיט את ההגה ונסע בלי להתייחס אליו, כאילו שהייתה נעל זרוקה על הכביש, משהו שצריך לנסוע לידו וזהו. גם ממני המראה הזה נשכח מהר מאוד, ופתאום הוא הופיע ככה בראש שלי, שלושה ימים אחרי זה.

חשבתי על העיר ואם אולי לגור פה גורם להתכהות הרגש. לפעמים אתה רואה המון סבל אנושי ברחובות, אנשים רעבים, קופאים מקור, היד המלוכלכת שלהם מושטת בחוסר אונים כדי לקבל כמה מטבעות שאנשים יזרקו להם. אני חולף על פני כל זה, בדרך מנקודה לנקודה. גם כשפונים אליי אני מתעלם, נותן לכל זה להישטף מעליי, בלי להזיז אותי. חשבתי אם אולי הייתי גר במקום אחר, התמונה של חתלתול יפהפה מפרפר למוות על האספלט הייתה מלווה אותי זמן רב יותר.

עם כל העליות וירידות אני מנסה לזכור שלחיות זה מדהים, ושאנחנו צריכים להיות אסירי תודה ולנצל כל רגע שיש לנו על האדמה הזאת. וכל היופי שבסרטים, שב'עמוק באדמה', שב'אמלי', שב'אמריקן ביוטי', שבשירים של ג'וני מיטשל, כל הדברים האלה שגורמים לי לבכות מהיופי ומהרגש, הכל מוביל לשם - תחיה, תרגיש, תאהב, תחווה, תנשום.

לילה טוב.