21.11.05

גשם

שהתעורררתי לפני רבע שעה בערך, שעה בערך אחרי שכל השעונים המעוררים ושיחת הטלפון מאמא חלפו. בחוץ המון המון גשם, והגוף שלי פשוט החליט בשבילי שזה בוקר שצריך להישאר בשבילו עוד קצת (הרבה) מתחת לשמיכה החמימה. הכנתי לעצמי תה חם ואחרי שהגשם קצת ייחלש אני אתחיל את היום.

אתמול הייתי שוב בבלום בר (בוגד שכמותי). מכיוון שאין לי יותר מדי דברים אחרים לעשות בלילות שלי פה, אני מניח שזה לא כזה רע לצבור עוד ניסיון במה + להכיר כמה פרצופים חדשים. הכרתי את 3 הנפשות הפועלות של הסאונד וערב הבמה הפתוחה. לסאונדמן (בחור נמוך ומסטול - הפעם לפחות) קוראים ג'ו. לעוזר שלו שנראה כאילו הוא הרגע חזר מבראשית (גדול ומתולתל) קוראים שחר. ולבחור נוסף שמנהל את הערב מאזור הבמה קוראים ערן. גם הבארמנית יש לה יד בעניין, היא הבוקרית של הלהקות - ואולי כשיהיה לי את הציוד ואת כל אבני הקסם, גם אני אוכל לעשות ערב שלם.

האופי של הבמה בבלום הוא מאוד שונה. זה יותר כמו שילוב בין יום רביעי הזוי במייק'ס (כשעולים אנשים בטוווח גדול של רמות נגינה/שירה ועושים הרבה שירים לא מקוריים) לבין יום שלישי במייק'ס (כי יש הרבה הרכבים ואילתורים משותפים). אני עדיין עומד מאחורי הדברים שכתבתי קודם על איכות הסאונד. אולי זה לא אשמת אנשי הסאונד אלא אנשי הרכש, ציוד ההגברה שם דל מאוד יחסית למה שיש במייק'ס. בכל זאת כמה מהאנשים שעלו לפניי היו סבבה.

כשעליתי היו כמה שולחנות של אנשים שזכרו אותי משבוע שעבר. המסגרת של 2 שירים אומנם מציקה אבל היא מאפשרת לי למתוח את הרפרטואר הקטן שלי על פני חודשים. הפעם שרתי את השיר על ביג'בה שהתקבל יפה, ואחר כך את עכשיו קוף. מה שאני עושה שם על הבמה, אני חושב שלא רואים שם הרבה. עכשיו רק צריך לוודא שמה שכתבתי עכשיו זה טוב.

פלייליסט: עזובת'ך מה זה פה מייק'ס פלייס??

חוץ מזה, אני צריך עוד להשלים על הופעה במייק'ס שהייתה לפני שבוע. ניחא.
נכון להיום הזמנתם *כרטיסים* לסרט ^ג'ון טרבולטה בתחתונים^ בקולנוע ~פרישמן בלונדון~