חולצה מטיילת בתל אביב

עוד סיפור מייק'ס שרציתי לספר - איך קיבלתי את החולצה שלי.

כמו שסיפרתי מלפני כמה פוסטים, מייק'ס התחילו במבצע חדש וחסר תקדים (שיהיה) - בכל יום שני אתה נרשם אצל הבארמן בצד השמאלי במעין פנקס קטן וקסום. עליך להגיע (ולהירשם) בשלושה ימי שני, ואז - ביום שני הרביעי (!) שבו אתה מגיע אתה מקבל חולצת מייק'ס נהדרת חינם! וזה עוד לא הכל - מרגע קבלת החולצה אתה נחשב לחלק מה - Brew Crew (כבוד) וזכאי לקבלת שוט חינם יחד עם שאר ה - Crew בזמן מיוחד. איזה מוסד חברתי נהדר הוא הפאב השכונתי - הלבשה ומזון (שתיה) חינם למוזיקאים העניים, והכי חשוב, קירוב לבבות. מממ.. שוט חינם..

את מכסת ארבעת ימי השני שלי סיימתי כבר מזמן (עוד לפני החגים) אבל דווקא בפעם הרביעית (כי טוב) יואש לא היה, והוא הבארמן מהצד השמאלי שיודע מה עושים עם המבצע הזה. עזרתי לבארמנית המחליפה - כתבתי בשבילה על דף את הפרטים שלי ואפילו ציירתי טבלה עם עמודות בשביל כל השאר, אבל היא לא ידעה אפילו איפה נמצאות החולצות.

שבוע אחרי זה, בפעם החמישית, יואש היה נוכח. הוא קרא לי ולכל שאר אנשי ה - Crew (כרגע כללו רק את עובדי המקום). התאגדנו כולנו בבאר משמאל. גם אמריקאי/אנגלי אקראי שישב על הבאר הצטרף לחגיגה. יואש הכריז בחגיגיות שאני חלק מה - Crew וכל המלצריות מחאו כפיים וצווחו. כולם חוץ מאחת. יואש חילק בין כולם את השוטים שהוא הכין מראש, והגיש לי את שלי. עוד לפני שבלעתי שמעתי את יואש אומר "Your next shots will taste much better." שניה אחרי זה הבנתי למה - באופן בלתי אפשרי כבר ניסיתי לירוק הרבה יותר ממה ששתיתי - ורצתי לשירותים. מי ברז, כמה שיותר, ניסיתי לשטוף את הטעם ואפילו בלעתי קצת (מים מהברז בגוש דן, בעזרת השם הכל יהיה בסדר). התחושה הייתה כאילו שתיתי חול ונייר זכוכית - זה שרף, צרב והיה .. ללא מילים באופן כללי. מנצח או מנוצח, לבשתי את חולצת מייק'ס החדשה שלי (נזהרתי מאוד לא לירוק עליה) והלכתי לבאר. "What the hell was in that?" שאלתי את יואש. הוא קרא למשקה "The Thin Red Line" אני חושב, ונזכרתי באותו רגע שהוא באמת נראה כמו שני שכבות של צבע מחולקות על ידי קו אדום באמצע. הקו האדום הזה היה טבסקו (hence התחושות הנ"ל). חוץ מזה היה בזה עוד כל מיני אלכוהול קטלני, טקילה אני חושב. זה אולי סוג המשקאות שדפי דאק טובל בהם כפית ומוציא פיסת מתכת מפוייחת ועשנה.

אבל בכל זאת, לא יכולתי שלא לשמוח. זאת הייתה הרי מעין השבעה, טקס כזה. אני בספק אם בחורות כוסיות קטנות יעברו את אותו הטקס מידי יואש, אבל במחשבה שניה אולי עדיף לשמוח במה שיש. ויש לא מעט - חולצת מייק'ס זה כבוד בשבילי. אני בכל זאת שם כל כך כל כך הרבה, ואני שמח לקבל מעין הערכה חומרית כזאת.

זה היה לפני חודש וחצי אני חושב, ומאז לא יצא לי לבוא למייק'ס אפילו יום שני אחד עם החולצה שוב. אני חושב שהיה רק יום שני אחד בכל התקופה הזאת שבו הייתי - ואז מסיבה כלשהי לא הייתה לי אותה, אני זוכר שיואש היה ממש מבואס לראות אותי בלעדיה. אבל מה לעשות - החגים האלה גרמו לי להיות הרבה יותר בצפון. ואפילו עכשיו - ביום שני הקרוב - יש מסיבת תחפושות Halloween אז אין טעם לבוא עם החולצה. נו טוב, עוד נחזור לשיגרה בקרוב.