זונת במה

בגלל שאני בקורס השבוע, אני נהיה פנוי בשעות די מוקדמות. לכן החלטתי לנצל את ההזדמנות ולעשות משהו שאני לא מספיק בדרך כלל - להיפגש עם מישהו/מישהי שאני אמור לנגן איתו/איתה ולהתאמן קצת לפני, כדי שזה ייצא סביר יותר.

גנית הודיעה לי בשמחה שהיא תהיה במרכז (היא הפכה לשרמוטת מייק'ס לא קטנה) אבל היא התעכבה באיזה אירוע חנוכה בצפון, אז נסעתי לויקטור והשותפים (רמת-גן). כשהייתי בדרך גנית התקשרה ואמרה שהיא הרגע חזרה, אבל היה קצת מאוחר לזה - ביליתי שעה וקצת בלהגיע לבית של ויקטור.

בבית של ויקטור ישבתי וסיפרתי סיפורי מייק'ס אהובים לעתודאים החביבים. היה חסר רק את הכלב הזקן ששוכב על שטיחון ליד האח. בעצם, גם האח היה חסר. הדירה שלהם היא גדולה מאוד. אולי יש אפילו אח איפשהו (יש שם ביד'ה, ואני בוודאות לא כתבתי את המילה הזאת מעולם לפני זה).

אחר כך ניגנתי עם ויקטור. הוא השמיע לי כמה שירים שלו, שחלק זכרתי קצת מפעמים קודמות במייק'ס. הן נשמעים כמו החלק הטוב יותר של הניו-מטאל. הלחנים ממש טובים מבחינת הרמוניות, השירים קליטים. מה שחסר זה את הגיבוי של המון דיסטורשן ותופים (מה שלדעתי יכול אולי לפגוע, כי השירים יישמעו הרבה יותר דומים ללינקין פארק ממה שצריך), ואולי שירה עוצמתית יותר מצד ויקטור. נזכרתי בטיפים שקיבלתי מהמיני-גורו שלי יואב (בהכנות להופעת הפרידה שלו) והעברתי חלק מהם לויקטור, אולי הם יעזרו.

עבדנו על שני שירים ביחד, זה היה די נחמד. אם ייצא לנו לעשות את זה יותר - אז אולי אנחנו נוכל ללמוד אחד מהשני - אני מאוד צריך ללמוד יותר טכניקה, וויקטור צריך להשתחרר יותר ולהעלות את האנרגיות בביצוע (זאת אומרת לכוון אותן לקהל).

אחר כך נסענו (אני, ויקטור ויובל - חברו בעל הגיטרה השחורה) באוטובוס 66 (אם רק ידעתי שעתיים קודם יותר שיש תחנה שלו ליד ז'בוטינסקי 55) למייק'ס. באוטובוס ישבו פרחות בנות 15 שעישנו בתוך האוטובוס. תקועים ביניהם היו זוג חרדי (בלון מחשבה אפשרי: "פנינה, בואי נעשה רק 8 ילדים").

כשהגענו היה כבר 23:30, המקום היה עמוס באמריקאים שעשו רעש ונהנו בחלק הקדמי, ליד הבמה. התמקמנו ליד גנית וחברתה הלא-רוסיה אורטל.

מכאן הערב היה לחוץ ולא הכי כיף בשבילי. ברי היה צריך מישהו שיעלה מהר ויעשה שירים שמחים/מקפיצים/משמחי אמריקאים, ולא שירים "אחרים". בהתחלה לא רציתי לעלות אבל אחר כך אמרתי, נו טוב נעשה קצת tenacious D יהיה טוב. אבל באותו הערב עליתי גם עם ויקטור, שירי, גנית ואפילו עם עוד בחורה שהייתה צריכה מישהו שילווה אותה. ובקושי הייתה הפסקה בין כל הדברים האלה. לא נהניתי מהלחץ הזה - ולא נהניתי מלחנוק את הבמה. כי אני לא מאמין בלהיות על הבמה כמה שיותר. הרבה יותר טוב להיות קצת ולהשאיר רושם חזק, מאשר להיות רוב הזמן על הבמה. וגם אנשים שאוהבים את מה שאני עושה, כמו יואש, אמרו לי פעם שאני צריך להימנע מהמצבים האלה.

אז קצת בכל זאת על כל החלקים של ההופעה. עם ויקטור עשינו את Don't Look Back in Anger של Oasis, שיצא פחות טוב מאשר בבית, אבל עדיין זה יכול להיות שיר מוצלח - יש תפקידי קולות מגניבים בפזמון. וגם את השיר שלו 'בת 16' - שצריך להפוך בו את התפקידים - צריך שויקטור יעשה את הפאנצ'ים ולא אני. עוזי בא ואמר לי שאני לא אפספס שום הזדמנות להגיד מילים גסות/פרובוקטיביות על הבמה (אבל לא בשביל זה עליתי!!).

עם שירי עשינו שירים יפים - Damnit Janet מתוך RHPS, את Fever שיצא יותר טוב מהרגיל, ולבסוף את Son of a Rabbie Man (חיוך) של Dusty Springfield. שירי שרה ממש טוב, כי היא הייתה באמת שמחה על הבמה. מתישהו אנחנו עוד צריכים לעשות עוד כמה שירים מ'רוקי' - ראיתי את הסרט שוב לא מזמן ונזכרתי כמה חלק מהשירים יפים. כשיהיו לי קלידים אני רוצה לעשות את Blue Skies (אני חושב שככה קוראים לשיר).

לבסוף, גנית, ידידתי הלא חיפאית. חבל לי שלא יכולתי לשבת איתה ועם אורטל (ועם ויקטור ויובל) במשך רוב הערב במקום להתרוצץ. אבל עלינו ועשינו את השירים שלנו: טוב לבד (אמיץ לשיר שיר על אוננות) של אפרת גוש, Bizarre Love Triangle (במקור של New Order אבל גנית הכירה איזו גירסא אקוסטית שלא שמעתי מעולם). ולבסוף, Breaking the Girl של Red Hot Chili Peppers - שהיה ממש מדהים לדעתי מבחינת השירה שלה. אפילו שגנית לא הייתה מרוצה מעצמה, היא הכניסה כל כך הרבה נשמה לשיר הזה, שזה היה ממש כיף להיות איתה.

זהו, זה הסיכום. ורק עוד דבר אחד - טוני, שהיה באחת הנפילות שלו מבחינת המצב רוח, היה ממש עצבני עליי ועל כולם (ברי קיצר לו את ההופעה בשביל שמישהי שהייתי צריך ללוות תוכל לעלות). מה אפשר להגיד. לומדים. יש ימים ויש ימים.

ואם אתם הולכים לשמוע רק שיר אחד בהמלצה שלי - אז למה לא Zero 7 - Destiny. (אין סיבה).