עלמה ולמה

עוד לפני שאני מספיק לעדכן על 3 ערבי מייק'ס (מה שכנראה אני כבר לא אעשה), אני צריך להכניס פה איזה פוסט.

אוקיי אז אני כל הזמן אומר למי שרק שואל, איך זה מוזר שכמעט כל מי שהיה במייק'ס כשאני התחלתי לבוא כבר לא שם. חלק עזבו לחו"ל לזמן ארוך (יואב), חלק עזבו לחו"ל לזמן בינוני (אלון), חלק הפסיקו לבוא מסיבות אישיות (מגנוס, ברדוגו), חלק עברו דירה (אה.. שוב מגנוס). ובהרבה ימי שני אני רואה את הקבועים החדשים, הדור הבא אפשר להגיד, ואני חושב ואיי, אני זקן. אני יודע, זה צריך לגרום לחיוך, כי גם בקרב אנשים שבאים מעט, מן הסתם יש אנשים שבאים למייק'ס מלפני שנים - אני רק שנתיים). למשל רותם שם מהרבה לפני, וגם עדי ארז.

בקיצור, למה אני כותב את כל זה - כי לירון סיפרה לי במייל שגם היא, מסיבותיה שלה, לא תבוא כל כך החל מהזמן הקרוב. ואפילו שאני ולירון לא מכירים הרבה זמן, זה עוד חלק ממייק'ס שהולך. אבל בהצלחה לך בכל הדרכים לירון. סתם בשביל הטקסט, אנחנו עוד ניפגש ונדבר.

וכבר קראתי לפוסט הקודם "זה שנשאר". אז זה כאילו "זה שנשאר 2 - על כנפי נשארים". או משהו.

תוך כדי הקלדה, נזכרתי שהיום נתקלתי במקרה בחיילת שנראתה מוכרת. לא הייתי בחיים מנחש שזאת היא, רק אחרי שהתחלנו לדבר - ליבי המלצרית. בלי הקעקועים, הבגדים השחורים (והקרועים) וכמובן התפריט, היה מאוד קשה להבין מאיפה היא מוכרת לי.

בברכת קרוקשאנקס החתול.