עכשיו אתה בבית?

אחרי שלושה וחצי חודשים בסלון של ויק, יכול להיות שזה קורה. אם דברים ילכו כמתוכנן אני אחתום חוזה בימים הקרובים. לא בתל-אביב, דווקא ברמת-גן. לא לבד או עם אדם לא מוכר, ולא עם חבר ותיק - דווקא עם מישהי חדשה ונחמדה (בשם אולגה) שהכרתי לפני שבוע, דרך רוני.

דילגתי בערך על שני ערבי מייק'ס שהיו מאוד כיפיים - האחד קצר ומרוכז, השני ערב מסורתי בנוהל (רק יואש היה חסר). בכל מקרה, מייק'ס נותן הרבה אהבה ואני מרגיש את החיים שוב במסלול של משני לשני.

ביום רביעי הבא עוד הופעה ב'גוזניק' ביפו, הפעם עם ברדוגו.

נגמר לי הכוח מאוד מהר להקלדה הזאת. אני די מותש. לילה טוב.

היה שווה לחכות

אההההההההההה!!!

עוד כמה 'ע'ינים בשורה למעלה וזה היה הופך לבלוג של אינץ'. אבל לא אכפת לי - אני מאוד שמח. כי סוף סוף הגיע הוידאו מהופעת הפרידה של יואב. ההופעה תועדה (והוקלטה+צולמה), אבל עד להיום הייתי חצי בטוח שדווקא החלק המשותף שלנו - 4 שירים וחולצות תואמות - אבד לנצח. אבל יואב עידכן אותי לפני דקות מספר - ולא אבד ולא נעליים.

חוץ מזה שזה היה ערב מאוד מיוחד (אפשר להבין מהפוסט הארוך אי שם בארכיון), זה תיעוד הוידאו הארוך ביותר עד היום שלי על במת מייק'ס (בשיתוף או לבד). אז כמו שכתבתי כבר, אני מאוד שמח.

לינקס להמונים

http://video.google.com/videoplay?docid=8452253505790274388 (וידאו)

http://frankiefrank.blogspot.com/2005/09/61-yoav-is-travelling-tonight-on-plane.html (פוסט)

ואיך לא, וידאופלייליסט:

Tenacious D - Tribute

Tenacious D - Friendship is Rare

Tenacious D - Kyle Quit the Band

Eagle Eye Cherry/אבטיפוס - Save Tonight/בוקר טוב עולם

תהיו חופשיים.

עוד מייק'ס ברשת

אז מה שעשיתי בסוף שבוע, חוץ מלהתמכר עוד ועוד לבאפי ולחבריה המופלאים, היה להעלות את אוסף התמונות העצום שקיבלתי מגנית לרשת האינטרנט. הטכנולוגיה, האורות, הצבעים! בקיצור, הכל נמצא סוף סוף ברשת, באתרFlickr, בגלריית מייק'ס ייעודית. האמת היא שהעליתי לאתר (לא לגלרייה הזאת) הרבה תמונות שהיו לי, מהתיכון בעיקר, אבל לא יוצא לי לסדר אותם כי זה לוקח שעות. אבל על האוסף של מייק'ס החלטתי לשקוד.

אז לינק לשם נמצא בצד ימין, למעלה, בבר הצידי.

ועוד לינק שהוספתי לבר הצידי הוא הלינק לדף יוצר של ויק, חדש דנדש בבמה חדשה. אפשר לשמוע ולהוריד את השירים.

נה, בשביל העצלנים:

http://www.stage.co.il/Authors/VictorZislin (ויק)

http://www.flickr.com/groups/mikes_place/pool (מייק'ס)

גלידות אלדו. כי חבל לזרוק.

(בהזדמנות זו, אין לי בעיות עם הגלידריה המקורית, אבל אני מאוד נהנה להמציא סיסמאות לגלידריה לא טובה ודימיונית בעלת אותו שם. אז בלי תביעות.)

upward mobility

אז אתמול, מייק'ס, אה?

היה ערב מאוד כיפי, בעיקר בזכות הסט שלי עם גנית. היא מרימה אותי לרמות אנרגיה ממש גבוהות, והיו כמה ערבים כאלה איתה שממש היה בוער (סמיילי כאן). היא דווקא אומרת שהיא לא חשבה שהיה כזה מדהים, אבל לא משנה, אני נהנתי והקהל מאוד נהנה. לצורך התיעוד, ניגנו את Something של Lasgo, את Breaking the girl (למה לא) של RHCP, ואת You Oughta Know של אלאניס. לפני זה עליתי לשיר רוקי טיפוסי עם שירי, בחורה שכבר לא עובדת בסלקום (מקווה שזכרתי את החברה). חוץ מזה היה גם סט קצת פחות יציב עם עדי, וסט שלא קרה בסוף עם בחורה מהצפון (מעיין?).

ברי נעדר, גיא הנחה את הערב, ובכל זאת זה היה יום שני למופת, עם כל הקבועים בתוספת גלעד המחודש. הסט שלי היה כיף מאוד, מבחינתי הוא היה טוב יותר בזכות האנרגיות מהשירים עם גנית. ובשעה טובה ומוצלחת אני משקיע יותר בנגינה עם מפרט, מה שעושה את החיים לכל כך הרבה יותר קלים ומאפשר לי להתרכז בהבעות פנים תוהות ומופתעות. בין השירים הצלחתי לשמח מאוד את יובל עם הערה על גשר איינשטיין רוזנשטיין. מגיבים שיזכרו באיזו סידרה טחנו את המושג הזה יזכו בכפית טעימה חינם מתנת גלידות פאפא אלדו. גלידת פאפא אלדו, עכשיו בטעמים. (תודה לפיוטורמה).

ככל הנראה אני אובססיבי לגבי סדרות. עכשיו זה באפי - באיחור אופנתי. כל הכוסיות הקטנות שאהבו אותה פעם הן אימהות עייפות כיום, אבל זה לא מפריע לי להנות ממנה בזמן הסופ"ש.

ואני חייב לתרום משפט של אליסון האניגן (איות אפשרי) שמדגים את רמות ה"חמוד" של הסידרה..

Why couldn’t Xander be possessed by a puppy, or some ducks?

נאף סאיד.

אז זוהי יפו...

אתמול, ההופעה בגוזניק - היה מעולה. הרבה אנשים באו (בערך 20), וכמעט כל מי שהיה לי חשוב שיהיה שם באמת היה. אפילו כמה שלא ציפיתי להם (בוקיש, דניאל אורשר). היה כיף מאוד לראות כל כך הרבה ממשפחת מייק'ס ביחד.

אחרי קצת סיכומים עם רן (בעלים/מנהל) וסאונד-צ'ק עם גרשון (סאונדמן) וגינס מאמיר (בארמן) הוסכם שממורי-סטיישן (שטענו בתוקף ששמם החדש הוא פריידי שושי) יעלו קודם ואחר כך אני, מה שהתאים לי. הסט שלהם היה מוצלח כצפוי, וגנית אמרה שזה החימום הכי טוב שיכול להיות. אני דווקא לא חושב ככה, לדעתי חימום טוב זה כשמישהו ממש גרוע מנגן לפניך ואז כולם רק רוצים שהוא יילך. כמו בהופעה של היהודים בפסטיבל של קוקה קולה בניצנים לפני שנתיים: זקני צפת התאחדו בשביל לחמם אותם והיו מאוד מאוד מאוד רעים בכוונה. הקהל התעצבן והיה להוט שהם ירדו מהבמה אבל הם לא עשו את זה והמשיכו את הסט שלהם (נמנעים מלנגן כל שיר מוכר שלהם), גם כשאנשי ההפקה כיבו להם את האורות, את ההגברה ואפילו ניסו פיזית לדחוף אותם משם כמה פעמים. למרות שאותי זה מאוד שיעשע, לגבי מרבית הקהל אני חושב שאף פעם לא הייתה קבוצה גדולה כל כך ולהוטה כל כך לקבל את היהודים.

בכל מקרה. עד לרגע שבו הייתי על הבמה הייתי די לחוץ. אחרי הסאונד צ'ק רן ניגש אליי ואמר שאולי זה לא יהיה מתאים לסגנון של ממורי סטיישן (רוקנ'רול) ועדיף לי לעלות קודם ולעשות סט קצר, משהו כמו 4 שירים, ולחזור מתישהו באיזה ערב שכולו יהיה בסגנון "דאחקות" עם ברדוגו. אני חושב שהוא נבהל קצת מהסגנון של השירים, מה גם שבמהלך הסאונד צ'ק הייתי רחוק מטוב (לא היה על מי לכוון). הסברתי לו שבגלל שהסגנון לא קשור, צריך שאני אעלה אחריהם - הרבה אנשים יבואו לראות אותי ויישארו בשביל זה, אבל אם אני אעלה וארד הם ילכו ישר. חוץ מזה עמדתי על הרצון שלי לעשות סט שלם (בעיקר לאור זה שהזמנתי כל כך הרבה). הוא בדק עם ממורי והסכים שזה עדיף.

כמובן שעדיף להפתיע לטובה מאשר לרעה. ברגע שהייתי כבר על הבמה עם הגיטרה והמיקרופון, פשוט נכנסתי ל - mode. כל מחשבה על המקום החדש או הצורך לעמוד באיזה ציפיות של מישהו נעלמה. עברתי למה שאני עושה כבר כמה שנים. לבדר ולזרום עם הקהל. וזה הלך מצויין. ברור שהשולחן הקרוב עם כל החבר'ה שלי עזר, אבל לכל אורך הסט הרגשתי שהחזקתי את כל הפרונט של המקום, לא רק את האנשים שלי. גם הצאר מגנוס אמר ששלטתי בפרונט ואם לא הייתה למקום צורה גיאומטרית של אוטובוס (הממ.. כמו מלבן) אז הייתי שולט בכולם.

זהו, זה היה ערב מוצלח וכיפי וכן יירבו. תודה למי שקפץ ותמך. ותודה מאוד מאוד גדולה לברדוגו שהמליץ.

אתגר. צפירה.

מאי התחיל.

בעולמי האישי כל מיני. בעולם מייק'ס ושאר ירקות - הייתה תקופה די ארוכה בלי ימי שני (אחד פספסתי בתקופת פסח, אחר כך יום השואה והיום יום הזיכרון). קפצתי פעמיים בערך בתקופה הזאת לכל מיני חגיגות קטנות שם, אבל חסר היום הקבוע. שבוע הבא נחזור לשיגרה.

מחר מסיבת גג אצל ויק, ומחרתיים (יום רביעי, 03.05) קורה משהו ראוי לציון - מתישהו אחרי 23:00 אני הולך להופיע בפאב גוזניק ביפו (עולי ציון 28), לצד "ממורי סטיישן" המוכשרים (איליה ומודי). לכל דבר יש פעם ראשונה, וזאת מכמה בחינות (של תגמולים, ושל בלעדיות, ושל מקום) תהיה פעם ראשונה שלי. האמת - אני די נלחץ. אבל אני יודע שאין סיבה. יעבור לי.

ועכשיו תהיה צפירה, אז זהו.