23.2.04

מייק'ס פלייס 11

להופעה הזאת בא רק בן אדם אחד, אבל זה הבן אדם שחיכיתי לו שיבוא כבר 10 הופעות – מיכל. למרות שהתזמון לא הכי טוב, בדיוק נפרדנו בסוף שבוע, עדיין זה היה מיוחד מאוד לראות אותה שם.

בקצרה בינתיים, קרה משהו שנורא חיכיתי לו מההופעה מס' 1 בערך. כשבאתי לעלות ברי אמר This Gentleman right here needs no introduction, so I won't introduce him, משהו ששמעתי אותו אומר על ברדוגו פעם ואני זוכר שאז חשבתי, מעניין מתי יגיע היום שהוא יגיד את זה עליי, מתי אני לא אצטרך introduction.

אנשים מתחילים להשתתף בשירים, וזה ממש כיף, במיוחד בשיר של רן – שהקדשתי או לדן, לבקשת קבוצה קטנה וקבועה של קהל.

עוד משהו שנזכרתי בו: ריק, הבחור השחור מדרום אפריקה, שמתנהג כאילו הוא מה-hood האמיתי, עלה יחד עם סאמי והם שרו בלוז מאולתר על לסביות. סאמי, אגב הוא הבחור האמריקאי שראיתי מנגן רק פעמיים, כולל בפעם הראשונה שבאתי לשם – הוא אחד הנגנים הכי טובים שראיתי. ריק מנחה את ערבי שלישי - ערבי ג'אם סשן. שניהם, כמו עוד אוכלוסיה של המקום, עובדים לפעמים בתור בארמנים. אולי זה משהו שפשוט בא עם הזמן.

פלייליסט:
ארונות מטבח
צ'ארלי – משופר
רן
תל אביב?

16.2.04

מייק'ס פלייס 10 - מכתב מעריצים

אני כותב על ההופעה הזאת ביום חמישי, כמה ימים גדושים ולחוצים אחריה, אז אני פשוט אספר מה שאני זוכר.

בתחילת הערב ברי סיפר שהולכת להיות איזה תחרות של ימי שני במייק'ס פלייס, משהו שיימשך כמה חודשים. זה יכול להיות די מגניב, בעיקר אם אני אצליח לכתוב עוד שירים טובים בזמן הקרוב. הוא גם אמר שבינתיים אין לו מושג מה יהיה, אז אני מניח שאני אכתוב על זה עוד בהמשך.

כשבאתי התיישבתי ליד עוזי והחברים שלו. עוזי, אם לא כתבתי קודם, הוא האיש מאחורי שני שירים מאוד יפים, 'מקרה של טעות' ו'נקודה של השקפה'. דיברתי איתו על האקורדים והוא התבלבל בגלל זה כשהוא ניגן על הבמה, הרגשתי רע בקשר לזה אבל הוא אמר שזו רק אשמתו. אדם הצטרף אחר כך לאותו שולחן.

ההופעה הזאת הייתה אחת מהפחות טובות שהיו לי. אני צריך לדאוג לנגן על הגיטרה יותר במהלך השבוע, ממש לא הצלחתי להתחבר לצליל שהיה לה על הבמה. לכן, אחרי שלושת השירים הרגילים שלי חתכתי. בקשר לשירים, יש יותר ויותר אנשים שמתחילים לתת סימנים של לזהות ואפילו לשיר את השירים, משהו מאוד כיפי. אבל עדיין, ההופעה הזאת הייתה פשוט פחות כיפית מבדרך כלל. בקשר לשיר על צ'ארלי, הוא מתחיל להפוך לרעיון כללי ופחות לשיר. כשאני שר, אני לא באמת יודע מה ייצא לי. אני עדיין חושב אם אני רוצה להפסיק לשיר אותו. אני פשוט פחות מתחבר אליו מאשר לשאר השירים, אולי אני צריך יותר חברים שלי שם בשבילו כדי שאני אוכל לכוון את זה אליהם.

אז לפעם הבאה, אני צריך לזכור לנגן יותר ולכוון את הגיטרה לפני שאני יוצא..

עכשיו כל מיני דברים בהקשר לשבוע שעבר. כתבתי אז בקשר לזה שברי אמר שצריך להקשיב טוב למילים של השירים שלי. אז די נעלבתי כי הרגשתי שזה קצת לנסות לעזור לי. דיברתי עם מתן אריה על זה ובסוף יצאתי עם הרגשה שזה לא משהו מעליב, אלא אני צריך להיות שמח שמציינים משהו במיוחד על השירים שלי, במיוחד משהו שהוא בסך הכל מחמאה, משהו שמקדם את השירים ואת החיבור של הקהל אליהם. אז זה בסדר.

חוץ מזה, היה משהו ששכחתי לכתוב עליו. השבוע, כשברדוגו התחיל לנגן נקרע אחד המיתרים של הגיטרה. זה היה ראוי לציון בגלל שזה היה השבוע השלישי או הרביעי ברציפות שנקרע המיתר הזה על הגיטרה של ברי. בגלל זה אחרי ברדוגו ברי קרא לי לעלות, כדי שאני אעלה עם הגיטרה שלי בזמן שהוא מחליף מיתר לשלו. אחרי שירדתי מהבמה הוא אמר לי תודה שהצלת אותי או משהו בסיגנון. זהו, שכחתי להגיד את זה בגלל שעבר הרבה מאז יום שני. להבא אני אנסה לכתוב בבוקר שאחרי ההופעה.

ודבר אחרון באמת, משהו ממש נחמד שקרה ביום אחרי ההופעה. קיבלתי מייל ממישהו שאני לא מכיר עם הכותרת "מייק'ס פלייס". אני מצטט: [מינוס כמה שגיאות כתיב שתיקנתי]

מה המצב????
למה עשית מופע קצר אתמול?

תגיד אחי תוכל לשלוח אלי את המילים של השירים שלך
אני ממש אוהב את הטקסטים שלך
בעיקר של רן למה אתה הומו
אני יכול להזדהות עם השיר, טוב כמו כל סטרייט שהצבא שם אותו בבית החיל...

זה היה ממש כיף לקבל את זה, מכל הסיבות שבעולם.

פלייליסט:
ארונות מטבח
צ'ארלי – משופר..
רן

9.2.04

מייק'ס פלייס 9

אז אני אתחיל שוב בנוכחים. השבוע רק רוני בא, אדם ומתן (נתיב) שניהם רצו לבוא אבל היו בסוף נורא עייפים. היה סאונד ממש טוב לכולם, אולי כי היו פחות אנשים, אולי סתם צירוף מקרים שקורה למערכות הגברה וחוטי חשמל, משהו שהוא נשגב ממני. השירים הקבועים של כולם נשמעו מצויין ובארי גם שר שני שירים שלא הכרתי, לאחד מהם קראו "ישמעל" והוא היה ממש טוב. היה גם בחור קבוע שכרגע אני לא זוכר את השם שלו (נראה לי אלון) ששר את השירים הקבועים שלו, הוא מנגן די מרשים, ושילב גם קאזו ומפוחית.

ניגשתי לבארי להגיד לו שאני רוצה לעלות מתישהו בקרוב, אולי אחרי ברדוגו. הוא אמר שהוא לא רוצה שאני אעלה אחרי ברדוגו כי יהיה לי קשה. אם אפשר היה, הוא אמר, אף אחד לא היה עולה אחריו. הוא רצה שאני אעלה עכשיו. זה לא היה כל כך נחמד כי אני לא רוצה עזרה, אני יודע שאני טוב ולעלות אחרי מישהו טוב זה דווקא מגניב, כי זה מאתגר עדיין לתפוס את הקהל. אני מנסה לצאת מכל התחושה הזאת של תחרות ובעיקר מהתחושה של פחד לנגן אחרי אנשים שהם ממש טובים, אם זה טכנית או מבחינת מילים או לחן. אני נותן את מה שאני עושה. ויצא לי לנגן אחרי ברדוגו ולא הרגשתי אבוד בכלל. הרגשתי שזה קצת dissing.

אז עליתי לבמה, ואז קרה עוד דבר לא כל כך נחמד. בארי אמר לקהל ש this gentleman right here הוא מישהו שכדאי מאוד להקשיב טוב למילים שלו כי יש לו unusual style. הסיבה שזה היה לא נחמד היא שהרגשתי כאילו הוא מנסה לעזור לי, וזה בשילוב הקטע של 'אל תעלה אחרי ברדוגו' היה קצת כאילו רחמים. כמעט בכל ההופעות שלי הרגשתי שאני מצליח לתפוס את הקהל, ושלא מפספסים אותי, ולא היה לזה קשר אחרי מי עליתי. אני יודע שאני יכול לעשות את זה.

נראה לי שאני אזרוק מילה לבארי על זה בפעם הבאה אם הוא יגיד משהו בסגנון, כי זה קצת מוציא אותי מאיזון. זה מזכיר לי שכשהייתי בפסטיבל בראשית עליתי על איזו במה פתוחה כדי לשיר את השירים שלי והבנאדם שהנחה את האירוע בין שיר לשיר (כל השניים) לא הפסיק לדבר עליי ולהגיד, וואו, זה היה שיר מאוד מוזר, אתה מרגיש בסדר? בלה בלה. לעלות אחרי מישהו כמו ברדוגו זה מגניב.

ועוד פיסקה... שתהפוך לשלוש נקודות אם היומן הזה ייצא לרשת מתישהו...
(...)

בקשר אליי, ניגנתי את השירים הקבועים. הסאונד היה טוב בצורה משונה, כאילו שהגיטרה שלי עברה איזה כיוון איכותי. צ'ארלי מארלי הוא שיר שאני כבר התחלתי לחשוב על לגנוז אותו, אבל כשהגיע התור שלו פשוט חשבתי על פריטה מסויימת, יותר חדה, והרגשתי שיש בו אנרגיות חדשות. גם בשירה שלי הרגשתי יותר טוב מהרגיל, שוב הקטע של ההגברה. בשיר של רן אנשים לא שרו, צעקו (!) את הפזמון, בפעם הראשונה. אחר כך כשברדוגו אמר לי שהסוף של השיר הוא קצת חלש יחסית להתחלה, חשבתי על רעיון – לתת לאנשים לשיר את הפזמון דווקא בפעם הראשונה. אני אנסה את זה. בסוף של רן, כששאלתי 'למה שכבת עם אבא שלי?' – ברדוגו הציע: "אולי גם אבא שלך הומו", מה שדי שימח אותי.

אגב, בשיר על תל אביב, שמשתפר מפעם לפעם שאני מנגן אותו, כמו קסם תמיד עוברות הדמויות מהשיר (מוכר הפרחים והצלם והאיש עם הקטורת) מול הבמה בדיוק בזמן של השורות שלהם.

אחרי שהקשבנו לעוד אנשים בארי שאל אותי אם בא לי לנגן עוד אחד. בהתחלה אמרתי לא, כי אין עוד. אבל אחר כך חשבתי לנגן את סקס עם חיות. אז עליתי ובארי ביקש שאני אנגן על הגיטרה שלו. כצפוי זה הלך על הפנים, כמו שקורה לי כנראה תמיד עם ביצוע ראשון. צריך להחליף את הגובה של השיר, המילים כנראה לא יתחלפו כי ממש קשה לי לשנות מילים אחרי שהן נכנסות למקום שלהן בלחן. אבל זה היה נחמד בכל זאת.

עוד סיפור קטן: בארי עלה לנגן שירים שהוא אוהב ואז הוא סיפר שהוא כתב את השיר "No more I Love You's" שאני מכיר ואוהב בגירסא של אנני לנוקס. צריך לבדוק את זה מתישהו.

פלייליסט:
ארונות מטבח
צ'ארלי – משופר
רן
תל אביב?
+ סקס עם חיות!

2.2.04

מייק'ס פלייס 8 - רגולר

ההופעה הזאת הייתה באמת מיוחדת. קודם כל באו אנשים שמאוד רציתי שיבואו כבר הרבה זמן. אני אתחיל עם הרשימת נוכחים. מתן אריה, מיכאל, לילה וחבר שלה ולדי, איה (זה האוטו שהגיע מהצפון), וגם דוד והצוות שלו (יעל ודימה), יוני פאשא וחבר שלו שלא הכרתי, וגם אדם היה (מת מעייפות אחרי יום ארוך וקשה). חוץ מזה אפילו מתן נתיב היה עם מבחר בסמח"ניקים. כל מי שציפיתי לו בא, חוץ מתמר. כשהיא תבוא אז אני אוכל לשיר שיר שכתבתי על הקורס ואני רוצה להקדיש לה.

ברי היה שם (חזר כבר מאנגליה), וזה אפילו היה היום הולדת שלו. כשברדוגו אמר ש birthday comes only once a year ברי ציין Unlike me. לפני ההופעה ניגשתי אליו כדי לוודא מתי אני מנגן, הוא בדיוק דיבר עם עוזי. התחלתי לדבר איתו על הגיטרה שלי שהוא אמר שהפיקאפ שלה הוא חרא ושאני צריך להשקיע כסף בלהגביר אותה מבפנים. הגיטרה שלו, הוא אמר, עולה 1000 דולר וגם נשמעת ככה. שלי נשמעת crap לא משנה מה הוא עושה איתה. מצטער, גיטרה.

לפני שעליתי קרה משהו שלא ציפיתי לו. ברי הכריז עליי. אני לא זוכר את כל מה שהוא אמר, אבל בעיקר ש this gentleman right here is becoming a regular, he's one of our regulars now. חוץ מזה הוא אמר שיש לי סגנון מאוד מיוחד (זאת אומרת שונה, זאת אומרת זה בערך חיובי, לא?) ויאללה. ניגנתי את השירים שלי, שמתי לב שצ'ארלי מתחיל להיות קצת לא כיף לביצוע בשבילי. בכלל אני מרגיש שאני מדבר קצת יותר מדי. רן הלך ממש טוב, בזכות האנשים מהצפון יצא לי לדחוף את השורה שרציתי 'וגם שלכם!'. השיר על תל אביב יצא ככה ככה, אני כנראה עדיין לא 100% סגור עליו.

הכל הלך ממש טוב, רק קצת אנשים נבהלו כשבסוף ההופעה הוצאתי את החיבור של הגיטרה מההגברה, מסתבר שלא עושים את זה בעולם ההגברה. אבל ברי עלה (הייתי בטוח שהוא הולך לקלל אותי, ג'ני אמרה שהוא מקלל את כולם רוב הזמן) ואמר לקהל המבוהל don't let the evening go flat just because someone took the plug out! כן! עכשיו אני someone.

אז הפעם קיבלתי את התשובה לשאלה ששאלתי בשבוע שעבר בקשר ללהיות regular.

פלייליסט:
ארונות מטבח
צ'ארלי
רן
תל אביב?
נכון להיום הזמנתם *כרטיסים* לסרט ^ג'ון טרבולטה בתחתונים^ בקולנוע ~פרישמן בלונדון~