2.2.04

מייק'ס פלייס 8 - רגולר

ההופעה הזאת הייתה באמת מיוחדת. קודם כל באו אנשים שמאוד רציתי שיבואו כבר הרבה זמן. אני אתחיל עם הרשימת נוכחים. מתן אריה, מיכאל, לילה וחבר שלה ולדי, איה (זה האוטו שהגיע מהצפון), וגם דוד והצוות שלו (יעל ודימה), יוני פאשא וחבר שלו שלא הכרתי, וגם אדם היה (מת מעייפות אחרי יום ארוך וקשה). חוץ מזה אפילו מתן נתיב היה עם מבחר בסמח"ניקים. כל מי שציפיתי לו בא, חוץ מתמר. כשהיא תבוא אז אני אוכל לשיר שיר שכתבתי על הקורס ואני רוצה להקדיש לה.

ברי היה שם (חזר כבר מאנגליה), וזה אפילו היה היום הולדת שלו. כשברדוגו אמר ש birthday comes only once a year ברי ציין Unlike me. לפני ההופעה ניגשתי אליו כדי לוודא מתי אני מנגן, הוא בדיוק דיבר עם עוזי. התחלתי לדבר איתו על הגיטרה שלי שהוא אמר שהפיקאפ שלה הוא חרא ושאני צריך להשקיע כסף בלהגביר אותה מבפנים. הגיטרה שלו, הוא אמר, עולה 1000 דולר וגם נשמעת ככה. שלי נשמעת crap לא משנה מה הוא עושה איתה. מצטער, גיטרה.

לפני שעליתי קרה משהו שלא ציפיתי לו. ברי הכריז עליי. אני לא זוכר את כל מה שהוא אמר, אבל בעיקר ש this gentleman right here is becoming a regular, he's one of our regulars now. חוץ מזה הוא אמר שיש לי סגנון מאוד מיוחד (זאת אומרת שונה, זאת אומרת זה בערך חיובי, לא?) ויאללה. ניגנתי את השירים שלי, שמתי לב שצ'ארלי מתחיל להיות קצת לא כיף לביצוע בשבילי. בכלל אני מרגיש שאני מדבר קצת יותר מדי. רן הלך ממש טוב, בזכות האנשים מהצפון יצא לי לדחוף את השורה שרציתי 'וגם שלכם!'. השיר על תל אביב יצא ככה ככה, אני כנראה עדיין לא 100% סגור עליו.

הכל הלך ממש טוב, רק קצת אנשים נבהלו כשבסוף ההופעה הוצאתי את החיבור של הגיטרה מההגברה, מסתבר שלא עושים את זה בעולם ההגברה. אבל ברי עלה (הייתי בטוח שהוא הולך לקלל אותי, ג'ני אמרה שהוא מקלל את כולם רוב הזמן) ואמר לקהל המבוהל don't let the evening go flat just because someone took the plug out! כן! עכשיו אני someone.

אז הפעם קיבלתי את התשובה לשאלה ששאלתי בשבוע שעבר בקשר ללהיות regular.

פלייליסט:
ארונות מטבח
צ'ארלי
רן
תל אביב?
נכון להיום הזמנתם *כרטיסים* לסרט ^ג'ון טרבולטה בתחתונים^ בקולנוע ~פרישמן בלונדון~