מייק'ס פלייס 3 - רן

טוב, זאת הייתה הכי טובה בינתיים!

החלטתי לעשות יותר חומר שלי, פחות חומר אחר. רציתי לשיר רק שיר אחד לא שלי, breathe של פינק פלויד. חוץ מזה רציתי לסיים לכתוב לפני ההופעה שיר חדש, על רן. רן הוא הומו סטריאוטיפי במיוחד שהיה גר איתי ועם אדם באכסניה. כבר הרבה זמן הסתובבו לי כמה שורות לשיר עתידי והצלחתי לאסוף הכל יחד ולכתוב ולהלחין שיר פצייץ. החלטתי גם לשיר אותו בהופעה.

הגעתי לשם כמה דקות לפני אדם וראיתי את קובי. קובי הוא הבחור שניגן בפעמים הקודמות שהייתי (שירי סמים בעיקר). היה מקום פנוי מולו אז התיישבתי לדבר איתו קצת. אפילו שקצת נדחפתי לשולחן שלו (לא דיברתי בכלל עם אנשים שישבו איתו) אני שמח שעשיתי את זה. הרגשתי קצת מאויים קודם ועכשיו אני מרגיש יותר כמו שותף לחוויה. הוא סיפר לי שהוא בא לפסטיבלים (משם הוא מוכר לי) ושיכול להיות שבשנטיפי הבא הוא ינגן על הבמה המרכזית. הוא המליץ לי על סגול וריינבואו (שחלמתי עליו לא מזמן) וגם נתן לי טיפים כלליים להופעה. אחרי שדיברתי איתו החלטתי שמהיום אני אופיע כמעט בלעדית עם חומר מקורי. Breath עף מהפלייליסט.

הבחור שחשבתי שהוא מייק היה בכלל ברי. קובי סיפר לי שכל השירים שהוא שר היו מקוריים שלו וממש אהבתי אותם. כשברי סיים קובי הציע לי לעלות אבל אמרתי שאני מחכה לאדם. קובי עלה וניגן כמעט את כל השירים שלו ששמעתי ואז אדם הגיע. לא היה מקום פנוי אז התנחלנו על חצי שולחן של איזה זוג. אחרי קובי עלה בחור קנאדי שניגן מצויין (לא יודע איך אבל לא התייאשתי מלנגן, למרות שזה מצב מפחיד – לעלות אחרי מישהו ממש ממש טוב) ודיברתי עם ברי בקשר להגברה של הגיטרה שלי – מסתבר שצריך לחבר אותה לערוץ של המיקרופון ולא line in. הקנאדי סיים ואני עליתי. ברי סידר את ההגברה והכל היה מוכן. אמרתי איזה משפט מצחיק שנזכרתי בו מוקדם יותר ושרתי ארונות מטבח. קיוויתי שהגיטרה תישמע בסדר (האקוסטיות המוגברות נשמעות מדהים, שלי בטח סתם חורקת) והקפדתי לשיר ולדבר חזק וצמוד למיקרופון. נראה לי שזה עבד כי אנשים הקשיבו. המשכתי בצ'ארלי מארלי. שאלתי אם יש אנשים שאוהבים רגאיי וציינתי שבטח השחור שמוכר את הקטורת אוהב. בקטע שצ'ארלי מקלל את אמא שלו, בפאוזה שלי אנשים מחאו כפיים (בהתלהבות?) והתחלתי לחשוד שמקשיבים לי הרבה. שמתי את המילים של "רן" בין הרגליים כי פחדתי להתבלבל אפילו שזכרתי בעל פה. הסברתי על השיר קצת והתחלתי אותו אבל אז הקנאדים צעקו שהם רוצים שיר באנגלית. עצרתי והבטחתי אנגלית אחר כך. (לפי מה שאני זוכר, אמרתי "עכשיו אני צריך להתחיל מחדש. גן הילדים שלי עובר לי מול העיניים. אני משתין על הגננת. בכלל חנוכה עכשיו, אני לא אמור לרדת לרמה הזאת"). התחלתי שוב וזהו – נתתי ביצוע ראשון, טיפה מזוייף אבל די מרשים. הקטע שהכי אהבתי – לדחוף את השורה "רן.. is there anybody OMO?" ושאנשים קלטו את זה. בסוף צעקתי "That's IT!! That's the last song!" ולקנאדים: "Ha! I fooled you, I don't have any more songs!!"

אנשים התלהבו ואני הייתי די מאושר.

אני מקווה לכתוב עוד שירים וממש מקווה ששלושה אנשים ממש יאהבו את "רן" וישירו את זה עם מציתים.

פלייליסט:
ארונות מטבח

צ'ארלי מארלי
"רן" החדש!