31.1.06

לפני שהולכים לישון

הימים בעבודה הופכים לחוצים ואין זמן לעצור ולכתוב על דברים. אז עכשיו אני לוקח לי כמה דקות לפני שאני שוכב לישון ורשמית סוגר את היום הזה, כדי לכתוב קצת על כמה דברים.
אז קודם כל, כמה מילים על ימי רביעי. בזמן האחרון אני בא פחות בימי רביעי. אלה היו כמ מילים על ימי רביעי.
הסיבה שאני בא פחות היא שזה פחות חשוב לי. ימי שני זה הדבר. ימי רביעי, אם אני פה אז אני מן הסתם אלך, אבל אם יש סיבה לנסוע לצפון, אני לא אחשוב פעמיים. מספיק עם מילים על ימי רביעי. (אין ציורים, אם תהיתי).
אבל אולי זאת הייתה טעות לא לבוא ביום רביעי הקודם. בטוח זאת הייתה טעות. כי דווקא מישהו מאוד מאוד מיוחד כן הגיע - גלעד מגנוס (הידוע בכינויו "גלעד מגנוס") הגיע. זה כמו שאחד מהאלים היוונים יקפוץ לקיוסק בכרתים וישאל מה קורה ואיפה כולם. כשעדי סיפרה לי שהוא היה ושר את השירים שלו, היה לי ממש ממש חבל שלא הייתי שם. אמרתי לה שם ואז, שאני צריך להתקשר אליו ולשמוע שהוא חי. עוד לא יצא, אבל. אולי.
אתמול היה יום ראשון והלכתי לראות את ברדוגו מופיע ב'מכה' - פאב הופעות שכזה בפינת אחד העם-נחלת-בנימין. היו שם רבים וטובים, אבל אני אציין כמה: יוני (נהדר שהוא בא), רותם, שחר, עדי, נדב וחביבת הקהל (חביבה שלי) גנית. אפילו השכנות שלי (רוני ושירה) היו. המלצרית שהגישה לנו הייתה מוכרת לחלקנו מאיזה מקום. היא הייתה עובדת במייק'ס, והיא ממש שונאת אותי. היא לא עבדה שם הרבה, אבל אחרי אחת ההופעות היא ניגשה אליי והסתכלה עליי הרבה זמן ואז שאלה, איך אני מסוגל לשיר דברים כאלה? התחלתי לענות לה אבל היא לא רצתה לשמוע, היא רק רצתה לשמוע את עצמה אומרת לי במשפטי שאלה איך אני מעז. שזה אני חושב ממש אידיוטי, למה לשאול שאלה אם אתה לא מצפה לקבל תשובה. בקיצור, חשבתי, זין עליה. אם היא לא מבינה את החלק החיובי במסרים, שיהיה לה לבריאות (במילים אחרות שת** ל*****). (מאוחר על השעון ואני מרשה לעצמי להשתולל).
אבל כשהיא באה לשולחן שלנו אתמול ב'מכה', מן הסתם לא הייתי חושב על לא לתת לה טיפ נורמלי. כי זאת העבודה שלה, וזה שהיא לא מתה עליי לא אומר שאני אדפוק לה את הפרנסה. אבל היא עשתה ממש הכל כדי להיות המלצרית הכי גרועה שיש. בלי שעשיתי משהו כדי לקרוא לתגובה הזאת. נכון, אני ומי שישב איתי בשולחן, זיהינו אותה ממייק'ס ואמרנו לה שזיהינו אותה. אבל מהרגע שהגענו היא כל הזמן באה ואמרה לנו להפסיק להחליף מקומות (כשאף בן אדם לא התחלף במהלך כל הערב). היא עשתה משהו חצוף במיוחד והביאה לנו חשבון ישר אחרי שהיא הביאה את המשקאות הראשונים. כאילו מה אני, רובוט, הייתי אמור לשלם וללכת? מחאה מטופשת, if there ever was one. בסוף הטיפ שלנו היה כמו השרות. עשר. בעצם המשמעות מתפספסת, אבל זה 10 שקל. יענו. עוד מילים כאלה.
ההופעה של ברדוגו הייתה סבבה!
הפוסט יהיה ארוך אני מבין, כי עכשיו אני רוצה לזרוק כמה מילים על הערב שעבר (יום שני ומייק'ס בו). ההופעה היייתה סבבה. החלק של האורחים, יותר מעניין. הגיעו מתן מלמד וחברים. היה נחמד לראות את רובם. אבל יש משהו פוגע בזה שאתה עברת משבר גדול בקשר לאדם מסויים (תחילת 2006 הגרועה), והחברים שלך שיודעים על המשבר הזה באים איתו לפאב כדי לראות אותך ואומרים לך 'היי, רק אחרי שנסענו חשבנו שאולי זה קצת לא בסדר שהוא גם בא, אבל זה בסדר נכון?'. זאת אומרת, כן, זה קצת לא בסדר. זה שאתם הלכתם לראות אותי ולא זכרתם את ההקשר האחרון שבו נפגשנו/דיברנו. כן, אולי אני לוקח את כל העניין של הסכין בגב (אם צריך) קצת יותר מדי ברצינות, אבל היי, עם כל זה שאני עשיתי חודש שלם תהליך של התאוששות - זה הגב שלי ומגיע לי להיות מריר או כועס או מה שאני רוצה. לא שזאת מטרה לשם עצמה - אני רוצה להרגיש יותר טוב, אני בדרך נכונה, אבל זה שחברים לוקחים את זה פחות ברצינות ממך, משהו בזה לא טוב לי. לא תורם לרצון שלי להישאר בקשר אמיץ איתם כקבוצה. מתן סבבה, אני יודע שהוא אוהב ולא היה רוצה לפגוע, אבל האדם הבעייתי הזה היה צריך לחשוב פעמיים ושלוש ואז להחליט שהוא לא מרגיש ראוי כדי להראות את עצמו בפניי.
ביום חמישי האחרון נפגשתי עם איילת לצהריים. הייתה לנו שיחה ממש טובה לא מזמן, על חברים ועל ציפיות מהם ועל זה שאולי צריך להנמיך אותן. יצאתי עם תחושה שאולי באמת אני צריך להרפות יותר, לא לחכות שמישהו יתקשר אליי כהוכחה שקיים קשר ביננו, אלא להרים גם טלפונים, לשמור על קשר גם כשהקשר כבר קצת מאחור. עשיתי כמה טלפונים כאלה מאז השיחה. אחרי שנפגשנו לצהריים קבענו שאיילת תעדכן אותי בערב לגבי אם היא נוסעת לצפון (ואז אני אבוא איתה) או שהיא נשארת במרכז (ואז אני אישאר איתה). בערב חזרתי הביתה ונחתי. כשהרמתי את הטלפון אליה היא נסעה כבר ברכבת - היא שכחה ממני ולא התקשרה. זה היה מאכזב, אבל עם זאת עצוב ומצחיק ביחד. זה כאילו היייתה דוגמא בשבילי כדי להפנים את מה שדיברנו עליו. התאכזבתי, אבל זאת סיבה לנתק את הקשר איתה, ששווה יותר מהפשלה הזאת. הרבה יותר. אבל הייתי רוצה לדעת שזה משהו שגם היא רוצה לפצות אותי עליו. אם מישהו פגע בי, אז שירגיש לא נעים. לפחות זה.
טקסט וטקסט וטקסט. צריך לעבור למצב מאוזן. ולישון.
נפתחנו, הא?

1 Comments:

Anonymous אנונימי said...

איש יווני פשוט, מוכר בקיוסק פינת כרתים
קופץ לאולימפוס המייקס פלייס ומוצא שהאלה עדי שם אבל האל פרנקי נפקד
ומצטער נורא.
אז הוא בא בבלוג להגיד הי חבר
אוהב אותך
גלעד.

1/2/06 18:13  

הוסף רשומת תגובה

<< Home

נכון להיום הזמנתם *כרטיסים* לסרט ^ג'ון טרבולטה בתחתונים^ בקולנוע ~פרישמן בלונדון~