מייק'ס פלייס 15 - כריסטינה

כמו שכבר יצא כמה פעמים לפני, אני כותב על הפעם הזאת ממרחק די רציני של זמן. אז אני אכתוב רק כמה נקודות שאני זוכר.

קודם כל, סיפור שחייב להיכנס כאן, ומתרחש ביום רביעי ה-24.03.2004, בין ההופעה הקודמת לזאת.

בפעם הקודמת, כתבתי שכריסטינה תופיע באיזה פסטיבל בראשון ואולי אני אקפוץ לשם. אז קפצתי לשם. קפצתי זו מילה קצת חפיפה. אני נשארתי במרכז למרות שהייתי יכול לנסוע לצפון. נסעתי באוטובוסים ליליים לראשון לציון (אחת הערים הגדולות בעולם). נשארתי לישון אצל ירון שהיה ילד יומולדת באותו יום. בקיצור, זאת הייתה השקעה די גדולה. למה? לא יודע. הרגשתי שאני חייב לעשות את זה. ללכת להופעה הזאת.

אז ככה יצא שהגעתי לראשון, החלפתי בגדים בקניון רוטשילד (זוכר אותו מהילדות, אולם משחקי מחשב מדהים שהיום לא נשאר ממנו זכר) והלכתי לבית התרבות, או איך שלא קראו למקום. זה היה פסטיבל של מופעים מכל העולם. בסוף של כל מופע אנשים היו יוצאים ללובי כדי לשתות ולהיות עשירים ויפים. שם בלובי היו ההופעות ה'קטנות'. כריסטינה סיפרה לי שאיזו אישה ראתה אותה שרה במייק'ס והתלהבה. אז היא קישרה אותה למישהו שהזמין אותה להופיע. כשהגעתי לשם, לא היה שם אף אחד עדיין, חוץ מג'וש. ג'וש הוא ברמן במייק'ס. זאת הייתה הפעם הראשונה שדיברתי איתו. אחר כך גם כריסטינה באה. הגעתי אפילו לפניה, למרות כל הזמן שמרחתי קודם (ביליתי כמה שעות בלנגן על פסנתר בקונסרבטוריון רמת-גן, לשם אני מתנגב מדי פעם כשיש לי זמן).

אחר כך, חברות וחברים שלה ושל ג'וש באו. עכשיו זה היה ממש מוזר. נזכרתי שבעצם אני לא מכיר את כריסטינה או את ג'וש. זאת הפעם הראשונה שאני רואה אותם מחוץ למסגרת של מייק'ס, ולא באתי על תקן חבר שלהם. כשאנשים מבחוץ הגיעו הרגשתי נורא לא שייך. בכל זאת, נורא ציפיתי להופעה, וזה שמר עליי מפני התחושה הלא נעימה. כריסטינה עלתה לנגן, ג'וש צילם אותה בוידאו. היא עשתה שני סטים של 20 דקות בערך כל אחד. יש לה קול מדהים ושירים יפים, אפילו שאת המילים ממש קשה לי להבין. קניתי את הדיסק שהיא מכרה במחיר סמלי (וגם מכרתי אחד לאנשים שישבו בשולחן לידי).

ככה, בלהגיע לשם, הפכתי את מייק'ס פלייס לחלק קצת יותר גדול מהחיים שלי. עכשיו, לאנשים שאני פוגש שם היה גם קיום מחוץ לכותלי המקום האלה. וה – home away from home הפך לאפילו עוד יותר homely.

עכשיו, על הופעה 15 (אבל מי סופר...). ירון חגג יומולדת מיוחצן היטב, לפחות לפי כמות האנשים שהגיעו, ב'ברברוסה' בראשון. אחרי היומולדת בוקיש הקפיץ אותי לאכסניה. לקחתי גיטרה וטסתי למייק'ס. השעה הייתה נורא מאוחרת אבל הייתה לי הזדמנות לא לפספס את יום שני. את האמת, אני לא זוכר מה היה שם כשהגעתי. אני רק זוכר שאני ואלון ועוד כמה קבועים היינו כמעט לבד במקום.. אני עליתי לנגן כמה דברים, אני אפילו לא זוכר מה. אני רק זוכר שזה היה כבר סוף ההופעה של אלון, והוא התחיל לנגן כל מיני שירים חצי-מוכרים. עליתי לנגן קצת איתו. למרות שזה היה קצר, נהניתי נורא מההזדמנות לנגן איתו.

אחר כך, הלכתי חזרה לכיוון האכסניה, עם עצירה קטנה לנגן לילדות שהתבדרו מהשירים שלי קודם. זה היה סוף הערב. אז ראיתי את ג'וש וכריסטינה בדרך הביתה. גיליתי, בדרך המוזרה הזאת, מרחוק ולרגע, שהם בעצם זוג. איכשהו, זה שינה דברים. זה הרגיש מוזר. אולי זאת כל ההיכרות ההתחלתית הזאת. בכל מקרה, זה היה ערב מייק'ס מיוחד.

פלייליסט:
<הרגילים>
<אילתורים עם אלון!!>