מייק'ס פלייס 14

להופעה הזאת באתי לבד, אבל לא נשארתי ככה להרבה זמן, די מהר הצטרפתי לשולחן של קובי "אהבה זה מה שאני צריך" שם-משפחה. מעט מאוד אנשים באו, בטח בגלל הכוננות המוגברת. בבוקר חיסלו את השייח יאסין, משהו שיש לו עוד השלכות מעבר לסאטירה הישראלית, למרות שעוד לא חשבתי עליהן. רוב הקהל היה מורכב מנגנים, וחברים של, מה שהיה דווקא נחמד. אחרי ברי עלה קובי, שיש לו ביצועים מגניבים לשירים שלו. אני אוהב את זה שהוא משלב מפוחית וקאזו, וחוץ מזה, היי, לבנאדם יש את הבלוז-וית'-נו-שוז (יחף יענו).

קטע מצחיק, המלצרית החמודה באה לשולחן של קובי ושות' (אני כבר הזמנתי את החצי קרלסברג שלי קודם) ושואלת מה הם ירצו להזמין. חבר של קובי למרבה הבושה שואל אותה אם אפשר להזמין את הטלפון שלה. מצד אחד, אני משתנק ממבוכה, די אפס מצידו (אני זוכר את האילתור של סאמי מלפני כמה שבועות, ציטוט מתורגם: כשאתה בא למייק'ס פלייס תשאיר את הפין במכנסיים, כי המלצריות פה לא ייתנו לך אפילו סיכוי). מחשבה שעוברת לי להציל את המצב, להגיד לו אידיוט, אם היא תתן לך את הטלפון שלה איך תתקשר אליה? מורכב מדי, מאוחר מדי, אני לובש את החיוך הכי מתנצל שיש לי ומקווה שזה יספיק להסיר ממני את הכתם. היא המשיכה בנון-שאלאנטיות, והתקרית התאיידה כאילו לא הייתה.

עליתי אחרי קובי, קודם כל מקדיש את הערב לניצולי הצואה ומבצע לכבודם את השיר 'צואה'. המשכתי להציג את עצמי כמייצג זרם הפאנק הישראלי. הבארמן (ג'וש) התלהב, חבל, ניגנתי את סקס עם חיות. כנראה שהוא לא יאמין לי יותר בחיים. המשכתי לביצוע עצוב מהול בשמחה של רן. היה נחמד לשנות את הסדר של השירים, להשמיט (צ'ארלי) ולהוסיף משהו (קרא הלאה). אחרי רן, שרתי את 'סופרסטאר' של אביב גפן, משהו שרציתי לעשות הרבה זמן. באופן רגיל זה מתאים לימי רביעי, אבל ניצלתי את האווירה המיוחדת. קובי אמר לי אחר כך שהוא אהב את הגירסא שעשיתי לזה, מה שאומר שיצא מזה גירסא, אפילו אפשר להעיז ולומר אינטרפרטציה. המשכתי ל'תל אביב?' ו'ארונות מטבח' ("אל תגידו לברי שעשיתי עוד שיר"). סה"כ 5 שירים לא כולל 'צואה', מגיע לי מכות, לא? אבל עבר בשקט, לפעמים אפילו יותר מדי שקט, אחרי אחד השירים אמרתי "יופי, שקט מופתי, כמו שביקשתי".

כריסטינה הופיעה אחריי, עם השירים שלה שהיו ממש טובים, יצא לי לשמוע אותם יותר טוב הפעם. היא גם אמרה שהיא תופיע באיזה פסטיבל בראשון לציון ביום רביעי, יכול להיות שאני אקפוץ לראות מה הולך שם.

חיכיתי להופעה של שני החבר'ה (חשמלית ואקוסטית) שמשתפרים כל פעם, וגם הפעם הם השתפרו. דיברתי עם אחד מהם והתברר שגם הוא, כמוני, קלידן שמנוע על ידי ברי לחבר את הקלידים שלו. כמו שהוא אמר את זה, יש לברי פחד מטכנולוגיה והוא לא רוצה להתחיל להתעסק עם כל מה שהוא לא גיטרה מוגברת.

לזכור להופעות הבאות: "וגם שלכם", שאני עושה לפעמים. לספר את שתי בדיחות ההומואים שלי, "לא מכיר הומו" ו"רוצה לדעת מי הומו?". לכתוב עוד שירים – יש אחד בדרך – שיר בלוז. חייבים, לכולם יש.

פלייליסט:
צואה – מיני-שיר
סקס עם חיות
רן
אביב גפן - סופרסטאר
תל אביב?
ארונות מטבח