עייףף וטיפה שתויי

חזרתי ממייק'ס. כן, מייק'ס - הסיבה שהתחלתי לכתוב את הדבר הזה כאן מלכתחילה. אני לפי הכותרת די עייף וטיפה שתוי (במושגים שלי). רק רציתי לכתוב כמה מילים טובות על המקום שלי, שבזמן האחרון קצת לא כתבתי עליו בכלל.

מייק'ס - הוא עדיין הבית, המקום שעושה לי הרבה הרבה טוב. הרבה אנשים מצחיקים וטובים, אלכוהול, מוזיקה טובה, כמו מסיבה ממש מוצלחת (אבל כזו שאתה לא צריך לנקות אחריה ולחפש את הכוסות החד-פעמיות עם הקולה והסיגריות בכל הבית). קשה להאמין שכל הסיפור הוא כולה ארבע שעות פלוס מינוס, בין עשר בלילה לקצת אחרי שתיים.

אם זה דניאל, שהורג לחלוטין שירים, או הכיף של לשמוע את גנית עם ויק או את ויק עם סיימון, או הצחוקים עם טל/שירן/טל או הדברים הקטנים שאתה מגלה (אוליבר בן 34) והשוט של יום שני, והחולצות.

זאת עדיין חבילת חוויות נהדרת וגם אם אני לא כותב עליה פה, אני מאוד שמח שהיא כאן.

ועכשיו באמת צריך גם לישון (אחרי ביס גבינה מהמקרר).

לילה טוב.