למי צילצלו הפעמונים

הרבה זמן עבר ואני חייב לפחות קצת סיפורים ועידכונים.

קודם כל היו בוודאי כמה הופעות בין לבין, שלי, של ויק, של חברים אחרים. בעיקרון מתבססת קבוצה של חברים שמופיעים בסקופ, הקפה (גלידריה) שברדוגו עובד בו. פעם הוא היה גם גר ממש ליד, אבל לפי שמועות (והזמנה אישית ממנו) הוא עבר דירה. בימי רביעי מגיעים כמה חבר'ה שמופיעים, רובנו פליטי מייק'ס כמובן (גם הקהל כזה). בין האנשים שלא קשורים אפשר למצוא חברים ותיקים של ברדוגו, וגם חברי להקות 'אדרן' ו'קוליטיס', גם הם חברים של ברדוגו. מעניין אם נזכה לאכול גלידה ולשמוע הופעה של whoreXcore בימינו.

ברדוגו קנה עבור המקום פסנתר חשמלי, די דומה לדגם שיש לי בבית. זה עושה את החיים הרבה יותר קלים - אפשר לבוא לשם ולנגן, בלי כל הסחיבה. הופעתי שם עם עדי (בחור) וחבר שלו בשם שטרית - אומנם מעט שירים משותפים אבל זה היה ערב מאוד כיפי.

חוץ מזה, שירי הספיקה לחזור מקנדה (וכמובן להיות שם), וגם אלון blues-with-no-shoes צפוי לחזור מארה"ב. בקבועי מייק'ס, השורות מתרחבות, עם נוכחות יציבה של חברים של סיימון (טל, טל, טל, שירן), ושל חברים של עדי הבחור (ליאור שפי(ץ), דניאל). שמח בפאב.

והכי חשוב, לכל הפחות לפוסט זה, עוד שלב במחזור חיי ה - irregular. ביום שני שהיה הנחיתי את ערב הבמה הפתוחה, במקום ברי. גם בשבוע הקרוב זה קורה. הסיבות - בשבוע הקודם ברי היה צריך ללכת מוקדם כדי לצלם קליפ בבוקר, ובשבוע הנוכחי הוא נמצא באנגליה הו אנגליה. כבר הנחיתי את הערב פעם אחת, בליל פרעות ברדוגו תרפ"ט, אבל הפעם זה היה מאוד שונה. אז גל (הבעלים) ועוזי דאגו לסאונד, הפעם ברי רצה שאני אלמד לעשות הכל לבד. טוב הוא כן הכין את הבמה כי הגעתי קצת מאוחר ממה שהוא רצה, אבל הוא הראה לי את הכל במשך דקות ארוכות אחרי זה, כדי לוודא שהבנתי. הייתי כל כך לחוץ. הפעם הראשונה של כל דבר כזה תמיד מאוד מלחיצה. עשיתי כמובן את הפאשלות הברורות והצפויות, טעויות במספרים, ניתוק גיטרה בצורה הלא נכונה (בום!), וכמובן רוב הזמן ניסיתי בכלל לא למעוד על כבל וליפול מהבמה. אבל לקראת אמצע/סוף הערב כבר הרגשתי הרבה יותר בנוח. זה בכל זאת משהו שאני עושה טוב. אני מאוד מצפה ליום שני הקרוב, ומקווה להפגיז. חיוכים כאן.

אובססיה עדכנית: פרק המחזמר של באפי. אני מחפש בעקשנות זמר וזמרת שיוכלו לעבוד איתי על השירים, ובתקווה אם זה יילך גם להופיע באיזה מקום קטן.