חברים

חברים.

זה האנשים האלה ששם ברקע של דברים שקורים לך, גם אם הם לא תמיד במרכז. הם חלק מהחוויות שלך.
זה האנשים שנשארים איתך.
האנשים שאיתם אתה יכול להיות עצמך, גם כשעצמך עצבני, או עצוב, או עייף, או תזזיתי, או מוזר. או רגוע, או שמח.
האנשים שאתה לפעמים מרגיש שאתה יכול לדבר איתם ברגע מסויים על משהו מסויים שקורה.
אנשים שייתנו מעצמם כדי לעזור לך, גם כשאין בזה תמורה כלשהי. לפעמים יציעו עזרה גם אם לא ביקשת.

אני לא יודע למה כל ההגדרות האלה טובות. אבל אתמול, אחרי ההופעה שלי בגודבאר, הרגשתי בפעם הראשונה מזה הרבה הרבה זמן שיש בחיים שלי מעגל של חברים. אני רוצה להגיד תודה לכל מי שהיה שם ועזר ליצור את התחושה הנהדרת הזאת, שהתגעגעתי אליה מאוד.

ההופעה הזאת הייתה הופעת מפתח בשבילי - ניסיתי בצורה קיצונית לעשות כמעט רק חומר רציני, ניגנתי באופן בלעדי רק על קלידים... בסך הכל כיוונתי גבוה ובכמה חלקים של ההופעה אני חושב שגם הגעתי לשם. כנראה שכל ההופעה הזאת הייתה הרבה יותר מוצקה אם הייתי עושה אותה בסקופ ולא בגודבאר.

לילות ובקרים טובים.