מייק'ס פלייס 56 - שיבת המלך + שיחת המלך

יום לפני ההופעה (ראשון) היה לילה לבן בשבילי. אחרי שהייתי בהופעה בקמלוט, ישבתי עם הדס (מועדון הקמלוט נמצא צמוד ל AM:PM שבו היא עובדת). עשיתי משלוח עבור החנות (שבכלל אין להם משלוחים בלילה) ונתקלתי ביוני, פוקדת מייק'ס פלייס קבועה למחצה. כן, יוני. הלכתי איתה למייק'ס ואז קרה משהו טיפה לא צפוי. ברדוגו ניגש אליי ואמר שלום. אני כבר עמדתי לזנק עליו בצווחות, אבל הוא פשוט הושיט לי את הצלחת שהוא החזיק ביד ואמר "תטעם, תראה איזה חריף הוא הכין לי את זה. תטעם קצת!". ברדוגו חזר.

כנראה שהגזמתי כשחשבתי שלא ראיתי אותו כבר 3 חודשים – ככה זה הרגיש לי. עכשיו, ממבט חטוף ביומן זה נראה שזה לא היה יותר מחודשיים, אולי אפילו חודש וקצת. ככה זה כשמתגעגעים. אבל אני חייב להודות שזה היה הזוי לגלות שעכשיו הוא עובד בקיוסק של מייק'ס (!). ישבתי איתו בקיוסק בזמן שילדים עם תעודות זהות ניסו לקנות טבאק והחלפנו בדיחות וחוויות. אחרי שהוא סיים את המשמרת אני ויוני עוד קפצנו אליו לקצת זמן, זה היה כבר לפנות בבוקר, ואז חזרתי הביתה.

עכשיו לגבי ערב יום שני. רשימת האורחים הייתה מיוחדת הפעם, כי בראשה היה מיכאל, חברי הטוב שסיים מסלול לפני שבוע בערך. הוא היה בהופעה שלי רק פעם אחת לפני זה, בינואר שנה שעברה. גם מתן מלמד הגיע, עם סטס ופמליית חברים ממודיעין. חוץ מזה הגיעה היילי, בחורה אמריקאית חמודה שהכרתי דרך נועה, ועוזבת את הארץ בסוף השבוע. קבועים: עדי, ליסה (שבדיוק פספסתי את ההופעה שלה כשהגעתי), עוזי כמובן, ועוד רבים שאני לא זוכר.

האמת שלא קל לי לכתוב על ההופעה הזאת, כי הייתי כל כך הפוך מאתמול שאני בקושי מצליח לסדר בראש מה קרה. ניסיון עלוב:

הגעתי עם מיכאל בערך ב 23:30 והמקום היה עמוס. ימי שני האחרונים מלאים באנשים, וממש ממש חם. אחרי שקיפצתי בין שולחנות גיליתי שאמריקאים רבים שהיו בפעמים האחרונות הביעו עניין לגביbarbie girl שאני ועדי ביצענו כבר כמה פעמים. DO IT DO IT, הם לחשו. ההופעה שלי עברה נחמד, דוברי העברית, הקשיבו והחכימו. היה גם קטע מעבר לא מצחיק בצורה תוקפנית, בקשר לג'אז אקספרימנטלי, במהלכו לבשתי כובע גרב, ובאמצעות בובה של דובי פרטתי על גבי הגיטרה ושרתי "רהיטי גבעת ברנר, שיהיו לכם רהיטים". המממ.. מעניין למה זה לא תפס את הקהל.

אחרי השירים שלי עדי עלתה וברכנו את יואב לרגל יום הולדתו ההולך ומתרחק (היה בשישי). הצלחנו בקושי לשיר את הפזמון של שיר האירוויזיון Happy Birthday של להקת עדן. אז עשינו את השירים שבפלייליסט. כשאני מנגן עם עדי, אני תמיד מרגיש שהגיטרה שלי נשמעת לא טוב, חורקת כזאת. מה גם שיש לי עדיין הסתייגויות מעצמי כגיטריסט. קבוצה גדולה של אנשים מאוד אהבו את Barbie Girl, אלו שהתחננו לזה כבר מתחילת הערב.

הדבר שהכי רציתי לכתוב זה זה: בסוף הערב, ניגשתי להגיד ביי לברי ולמודי (איש 'ממורי סטיישן') ומצאתי אותם באמצע שיחה מרתקת על מוזיקה. מיכאל חיכה לי בחוץ והתייבש בזמן שהקשבתי להם. אני אביא פה כמה נקודות, וחבל שאני לא יכול לזכור את הכל. ברי שאל את מודי, למה אתם כותבים שירים כאלה ארוכים? אתם לא יכולים להגיד את מה שאתם רוצים ב - 3 דקות? חלק גדול בי (לא יודע איך לקרוא לו) באופן טבעי התקומם, מה, הוא לא מבין שמוזיקה זה חופש? ואולי לא תמיד צריך לפנות לקהל של חובבי פופ-מצעדים בלעדית שלא יכול להחזיק שיר מעבר ל-3 דקות? אבל ברי המשיך. במשך כל השנים האלה שהוא ראה אנשים באים (למשל באסיסטים) ומנגנים קטעי סולו מטורפים של 8 דקות, האם יש שיר אחד שבאמת הצליח שתפקיד הבאס בו הוא לא הכי בסיסי ופשוט?

בסופו של דבר, אמר ברי, We're in the entertainment bussiness, we're supposed to entertain people. אין שום טעם לנגן משהו שרק אתה אוהב, כי המטרה היא לשמח, להשפיע, להגיע לכמה שיותר אנשים, ואת זה לא תעשה עם קטעי סולו ארוכים, לא משנה כמה הם מדהימים טכנית וכמה הם משמחים גיטריסטים. (כנראה שיש רק חריגים יחידים לכלל הזה, אם עוברים על רשימת שירים שאפשר להגיד שבאמת הצליחו, רק Stairway to Heaven בולט באורך שלו). כך גם לגבי כתיבת מילים. ברי אמר שצריך למצוא את הביטוי שתופס, הכמה מילים הקטנות האלה שעובדות ביחד, Shape of my Heart, She Loves You והשיר פשוט נבנה סביבן. לא צריך יותר מזה. אחרי כל השיחה הזאת לא יכולתי שלא להסכים במידה מסויימת עם ברי.

יש מעין urban legend סביב ברי, לגבי האם הוא כתב את המילים לשיר No More I Love Yous, שמוכר בעיקר בזכות גירסת הכיסוי (רק עכשיו נזכרתי איך אומרים cover בעברית) של אנני לנוקס. במקור הוא שייך לאיזו להקת אייטיז קטנטנה, לא זוכר איך קוראים לה. ברי הזכיר לפחות פעם אחת שהוא כתב את המילים של השיר שלו, וזאת ההצלחה הגדולה שלו בעולם המוזיקה (והבידור, כמו שראינו). אף אחד לא יודע בוודאות אם זה נכון או לא, אבל חייבים להסכים שהבן אדם אוכל וחי ממשהו, ואני לא חושב שהוא מרוויח מספיק מהופעות בשביל לקיים את עצמו ואת אישתו.

פלייליסט:
ארונות מטבח
קטע ג'אז אקספרימנטלי
עכשיו קוף
רן
Eden - Happy Birthday (to Yoav) עם עדי
Anouk – Nobody's Wife עם עדי

Aqua – Barbie Girl עם עדי