מייק'ס פלייס 54 - בלי גלעד וברדוגה

אין מולי כרגע את הערך האחרון שכתבתי ליומן ההופעות, כנראה לפני חודש או משהו. מה שאני זוכר ממנו זה שכתבתי שגלעד החליט להפסיק להופיע, ושברדוגו בדיכאון ומופיע מעט. אני חושב שכתבתי שמייק'ס פלייס בלי גלעד וברדוגו הוא קצת יותר מחצי מייק'ס. גם אני שקלתי לעשות הפסקה קטנה ולחזור מחדש, אולי למנוע תחושות לא נעימות מהמקום. יצא ככה שלא הייתי צריך אפילו להשקיע מאמץ בהחלטה: הייתה לי אפשרות פתאומית לצאת לאבט"ש, וניצלתי אותה. כך עברו שני ימי שני, וביניהם שבוע שבו ניקיתי את הראש קצת, נחתי, חשבתי, למדתי, וכו'.

חזרתי ליום רביעי והיה כיף, ביום שני אחרי זה (יום השני הקודם) הזמנתי הרבה אנשים שיבואו: קרן (צלנר) ידידה טובה בעת צרה, עומר ון קלוטן, וגם בת דודה שלי וחבר שלה שעוזבים את הארץ לטובת אוסטרליה בעוד זמן קצר. ורק כשהגעתי למקום הסתבר שבגלל ה – 4 ביולי, חג העצמאות האמריקאי כמובן, אין ערב מיקרופון פתוח – ובמקום תופיע להקה. התקשרתי להודיע לאנשים שלא יבואו במיוחד בשבילי. קרן כבר הייתה איתי אז העברנו ערב נחמד ברחובות תל אביב. אבל היה חבל קצת.

והגענו ליום שני הזה. (יום רביעי לא הייתי בתל-אביב). כשהגעתי בדיוק צילמו איזה סרט תעודה על אח ואחות שמופיעים, אז הם היו על הבמה ובקהל ישב צוות צילום. מהקבועים רק רוני הייתה ורוני שלי (הרפז) הצטרף טיפה מאוחר יותר. רוני היא הבן אדם שאני פוגש במייק'ס לעיתים קרובות וגם מכיר הכי הרבה זמן: היא הייתה באירגון נוער שלי כשאני אני הייתי בי'-י"א. אז היא נהגה להציע לאנשים שהיא מעריכה להשתין עליה. אני לא זוכר מה היו ההשלכות של הסיפור הזה. בכל מקרה היא מגיעה למייק'ס הרבה, שרה יפה, ויודעת להעריך וליצור מסורת של קבועי מייק'ס. רוני תבורכי.

אז אחרי שעשינו פרצופי "הממ, מי זאת, היא טובה…" למצלמות של הסרט התיעודי והתבשלנו בחום החדש, 70% לחות, ברי עלה לבמה לבסוף והכריז על המשך הערב הפתוח כרגיל. אחרי שהוא שר שני שירים עליתי לסט בינוני מינוס, דיברתי הרבה בין השירים אבל לא הרגשתי שחצבתי לבבות. כנראה שאין ביטוי כזה וזו הסיבה שזה לא הלך. בכל אופן, בזמן שהופעתי רק רוני, רוני וליסה (שחזרה למייק'ס רק לא מזמן מסתבר) היו שם בשבילי. חלק מהקהל הגיב וכן התלהב אבל כנראה שאני לא הייתי במצב רוח. אולי בגלל ששתיתי רק קולה הערב.

אחרי שכבר ירדתי ועלו עוד אנשים, הגיעו גם יואב ועדי, וגם ה"שותפים של ברדוגו", למרות שבכלל לא ברור לי מי באמת גר איתו. מאז לפני חודש בערך הבן אדם נעלם, ירד למחתרת, הוריד פרופיל, מה שתרצו. לא עונה לטלפונים. לא מגיע למייק'ס. אף אחד לא יודע מה קורה איתו. ברי אמר לי שהוא נורא עצבני עליו, בגלל הקטע של ימי רביעי. ברדוגו רצה מאוד את הג'וב של להעביר את ימי רביעי, ואחרי מעט זמן שהוא קיבל אותו הוא נעלם. אני לא מאשים אותו, הבן אדם עובר תקופה קשה, אבל אני מבין גם את ברי שכועס. הוא אמר דברים די קשים על זה, ביניהם שאם ברדוגו חוזר הוא הולך להתחיל מאפס, לשיר שיר אחד. אני יודע שברי נוטה לשינויים קיצוניים במצבי רוח בקטעים כאלה, אז אני מקווה שדברים עוד יחזרו לאיך שהיה קודם.

במהלך הערב, בין הופעות, הכנתי עוד 3-4 שירים עם אנשים אחרים לעלות איתם. מועקה של אבטיפוס ו - Fat Bottomed Girls של Queen עם רוני (הבחורה), Tribute של Tenacious D עם יואב ו – Barbie Girl של Aqua בגירסא איטית ודכאונית עם עדי. האחרון היה אדיר, הצלחתי להיראות מאוד רציני לאורך כמעט כל השיר, ואנשים איבדו את עצמם מצחוק בקטעים מסויימים.

You’re my doll rock an roll…
Come on Barbie let’s go party..

קיבלנו המון מחמאות על השיר הזה, וכל הכבוד לעדי על הבחירה המוצלחת.

לא היה זמן לעלות עם רוני ויואב כבר היה על הבמה, אז עשינו את tribute. בהמשך הערב ישבנו יואב ואנוכי עם קבוצת 5 בנות רוסיות חמודות. אחרי שהן הלכו והמקום כבר באמת התחיל להיסגר ולהתנקות עזבנו בהליכה ארוכה ועוקפת תל אביב, אני יואב ועדי.

פה אולי המקום לציין שיואב, הבן אדם שאני הכי קרוב אליו כרגע ממייק'ס, טס לאמריקה בעוד חודש. הדבר היחיד שקבוע, מישהו אמר, זה שהכל משתנה. כנראה שזה נכון. בעוד חצי שנה אולי אני אוכל להגיד שהייתי במייק'ס שנתייים. חבל שהרבה מהפרצופים שעד לפני זמן קצר היו מזוהים כל כך עם המקום, לא יהיו שם לצידי.

לילה טוב.

פלייליסט:
עכשיו קוף
ארונות מטבח
קקי כבד
רן

Aqua – Barbie girl עם עדי

Tenacious D – Tribute עם יואב