תחנות

בהרבה נסיעות מפה לשם אני נזכר בכל מני סיפורים שכדאי לכתוב פה. אני חושב על זה אבל עד שאני מגיע לבית אני כבר ללא כוח לכתוב. וגם עכשיו, יש יותר מדי דברים 'להבליג' עליהם.

אני אכתוב לפחות על איזו תחנה אחת חשובה, לגבי הלהקה. ה - Sixth Sense - מתקיימים כבר ארבעה חודשים כמעט. הספקנו לעשות שמונה הופעות, עם עוד שתיים-שלוש כבר בלו"ז. כיף לנו. זה מרגיש מלאכותי ולא טבעי לכתוב על זה, אבל להיות בלהקה ארבעה חברים ולא רק ארבעה '"חברי-להקה" - זה ממש כיף.

ביום ראשון (שלשום) עשינו הופעה ראשונה ולא מתוכננת במייק'ס. יום לפני זה, במוצ"ש, אסף התקשר אליי ושאל אם אני מכיר מישהו שיכול לנגן במייק'ס. היינו בדיוק בתחילתה של חזרה לקראת הופעה אחרת וקפצנו על ההזדמנות, אפילו שזה בהתראה של יום. הרכבנו סט ארוך מאוד מאוד, עם כמעט כל השירים שאנחנו יודעים. היינו צריכים מספיק חומר למלא את משבצת הזמן שבין 23:00 ל - 02:00.

ביום ראשון בערב הגענו למייק'ס אחרי ביקור קצר אצל גנית. היינו במצב רוח טוב ובטוחים בעצמנו - זאת הייתה הופעת הבית הראשונה שלנו : ) אני באמת מחייך. יתרונות ביתיים נוספים היו ג'ואי (המלך) שהיה בסביבה, ובארי (ה... מלך גם) שעשה את הסאונד שלנו. פשוט הפגזנו את הקהל באנרגיות - והיה לנו קהל נהדר. אנשים בשני שולחנות שחגגו שחרור של מישהו - לא הפסיקו לקפוץ ולרקוד כמעט עד סוף הלילה. גנית וסיימון וויק תקשרו עם הקהל וגנית הגדילה לעשות ורקדה עם הקהל. בקיצור ההופעה הכי כיפית שלנו עד עכשיו.

אז ככה זה שדברים משתדרגים. ארבעה קבועי מייק'ס הופכים ללהקה (ואולי אפילו אחת מלהקות הבית) וקבוע אחר (עדי) הפך לברמן לרגל השחרור מהצבא. כרגע הוא טוחן משמרות אבל הוא מרוצה. בשבוע הבא אני מנחה את הערב במייק'ס (אלא אם אסף יוקפץ במקומי). פעם גם זאת הייתה תחנה משמעותית בשבילי. לא שזאת שגרה בשבילי אבל אני שמח שזה הפך לעוד חלק מהחוויה.

ועוד חדשות. אולגה ממש בקרוב עוזבת את הדירה ואני בחיפושים אחר שותף/ה אחר/ת. גם זה יהיה מעניין.

בקיצור. זהו. אולי אני אצבור כוחות ואכתוב עוד.