תמורות

האם אני משתנה עם השנים, או שזה רק משהו חיצוני, בקליפה, כשבפנים אני אותו ממזר או באופן כללי אותו בן אדם? לפעמים אני שואל את עצמי.

חזרתי מאבט"ש בשדה-בועז, ישוב בן 7 קאראבאנים (נותן את כל ה'אלף'ים היום) מוקף ערבים. במהלך האבט"ש רשמתי את החלומות שהיו לי (אין לדאוג, לא בזמן השמירה). מניתוח שטחי נראה שאני סוטה מין שנמצא בתהליכים של חיפוש/ניתוח עצמי. לפחות פרויד היה אומר, אולי.

מיד אחרי האבט"ש הייתה הופעה ללהקתנו ששת ביום הסטודנט של האו"פ. ומיד אחריה, מסיבת יום הולדת נהדרת על הגג של גנית. במסיבה הזו באמת שכמעט כולם היו, הייתה לי שיחה טובה עם רזי ושיחה שיותר מתחרט עליה עם דינה. באמת שכל הלילה שתינו בירות בלי הפסקה, ניגנו גיטרה ושרנו שירים. בבוקר, באמת בשש בבוקר, כשכבר היה אור, מישהו חשב שזה זמן טוב לשיר בקולי קולות 'קם בבוקר' של מגנוס. באמת צעקו האנשים, והשכנים לא יצאו. ובכל זאת, מגנוס יכול לישון בשקט, ולו רק כי לא העירו אותו בצעקות של השיר.

מכאן לשם, דברים אישיים יותר, החלטות, דברים.

ועכשיו, היום, אני קופץ לתל אביב לראות שטויות אצל פליפר, ובדרך חזרה נתקל בקבוצת אנשים מוכרת מתקופות קודמות יותר, הכוללת את דניאל סוריזון, שלומי מוזס, שרית שם משפחה וענבר שטוענת שמכירה את אולגה והייתה אצלנו פעם בבית כדי לישון. האנשים הטובים האלה לקחו אותי הביתה בטרמפ, ובאמת היה מזל להיתקל בהם באחת בלילה. וממתי זה כותבים על מאורעות זמן כה קצר לאחר שקרו, הלא כבר מזמן אין כאן רשומות כאלה.

קורה.

לסיכום, כמה שירים בולטים לאחר האבט"ש - שהיה רווי בהאזנה לגלגל"ץ ורשת ג':

אפרת גוש - לראות את האור
אלון אולארצ'יק - בעינייך
blonde redhead - silently

ומצחיקים:
להקת חיל האוויר - כנפיים
אביבה אבידן - יהיה בסדר
מיקי גבריאלוב - בית וגיטרה
מעיין (מטעם סאבו וקוטי) - מסיבה
להקת הנח"ל - זמר שכזה

הודות לגוגל, פאינה, אימייל ואימיול כולם ברשותי עכשיו.