רגע ממש רגע ממש רגע לפני שישנים

רציתי לכתוב קצת לפני השינה אבל אני רואה שלא ייצא כל כך. אולי מתישהו מתוך רגשות אשמה על הסתרת מידע או סתם עצלנות אני אצליח לכתוב יותר על נוגה והדר שלא ראיתי הרבה זמן, על הבייקר עם השם הרגוע והכלבה שלו 'תשע', על דני דרומי, שהוא כנראה הבן אדם הכי ותיק מבחינת מייק'ס פלייס שקיים, על השיחה המעניינת שהייתה לי איתו. אולי על עוד דברים.

אבל מה לעשות. צריך גם לישון.

לילה טוב.

וחלומות פז.